שיטת המחקר:
המחקר הנוכחי הוא איכותני, החוקר שלושה
מקרים ומשתמש בשיטות מחקר אתנוגראפיות.
לצורך איסוף הנתונים למחקר נעשה שימוש בשתי
שיטות נפוצות במחקר האתנוגראפי: תצפית
משתתפת )במקרה המחקר הנוכחי באמצעות
צילום( וראיונות )צבר בן-יהושע, 5991( עם מנה
–
לות בתי-הספר וגורמים נוספים. הראיונות היו
חצי-מובנים, שהתבססו על שאלות מתוכננות
מראש שהורחבו על-פי תשובות המרואיינות.
החוקרת אספה נתונים פעמיים לאורך שנת לימו
–
דים אחת בכל אחד משלושת בתי הספר.
בתי-הספר המשתתפים הם בית-ספר חילוני,
בית-ספר משלב ובית-ספר דתי. שלושת בתי-
הספר נבחרו משום שהם נמצאים במרחק גיאוגר
–
פי מצומצם זה מזה, פועלים בהקשר חברתי-
כלכלי דומה ומאכלסים את האוכלוסייה ההטרוג
–
נית של היישוב. מעבר לרקע הדתי המגוון, רוב
התלמידים הם ילידי הארץ ודוברי עברית כשפת
אם, ומיעוטם ילידי ארצות דוברות אנגלית.
היישוב עצמו הוא ותיק מאוד וזוכה בשנים
האחרונות לנהירה של תושבים ממצב חברתי-
כלכלי בינוני-גבוה מערי הסביבה, בין היתר
משום שמערכת החינוך ביישוב נחשבת מתקדמת
ואיכותית. שלושת בתי-הספר פועלים בפיקוח
המועצה המקומית.
מהלך המחקר:
במהלך הביקורים בבתי-הספר התבצעו שני
תהליכים מחקריים שהשלימו זה את זה. הראשון
הוא צילום תמונות של הנוף החזותי בבתי-הספר,
שבמסגרתו צולמו כל השלטים על הקירות והחפ
–
צים המופיעים במרחבים הציבוריים בבתי-הספר,
בכניסה, במסדרונות וברחבות. לא צולמו תמונות
בתוך הכיתות עצמן, בחדר המנהלת ובחדר המו
–
רים, שכן אליהן לא נחשפים כל באי בתי-הספר,
אלא רק אלו הנכנסים לחדרים ספציפיים. התה
–
ליך השני כלל ראיונות עם בעלי תפקידים בבית-
הספר, כגון מנהלות בתי-הספר, רכזת מקצוע
האמנות או רכזת תחום החינוך הלשוני, וזאת כדי
להתרשם מהשיקולים בבחירת פריטי הנוף החזו
–
תי והתאמתם למדיניות הבית-ספרית.
הצילום והראיונות התבצעו בשתי נקודות זמן
שונות, בהפרש של כחצי שנה ביניהן, במהלך
שנת לימודים אחת. נקודת הזמן הראשונה קרובה
לתחילת שנת הלימודים והשנייה קרובה לסיומה
)צבר- בן-יהושע, 1002(. כך ניתן היה לבדוק
שינויים המתרחשים בבתי-הספר. לאחר כל ראיון
וצילום, הועלה המידע למחשב לצורכי ניתוח.
השיטה:
ניתוח הראיונות התבצע תוך שימוש בשיטות
מתחום המחקר האיכותי. כל ראיון נותח בפני
עצמו, תוך התייחסות לקטגוריות א-פריוריות
העולות מתוך שאלות המחקר וקשורות לשאלו
–
תיהם של קופר )
1989
Cooper,
אצל
1999
Shohamy,
&
Spolsky
( ושל ספולסקי
ושוהמי )
1999
Shohamy,
& Spolsky
( הנוגעים
למדיניות לשונית ושל וקסמן )4002( וכהן וחוב'
)6002(. הקטגוריות אותן הגדירו לגבי אוריינות
חזותית עוסקות בתכנים )ובתוכם הנושאים(,
במסרים )הכוללים מטרות( ובמבנה )התצורה
הלשונית והחזותית(. קטגוריות הניתוח, בהתאם
לשאלות המחקר, הן: מטרות השימוש בנוף החזו
–
תי, גורמים המעורבים בקביעה ובהפקה של נוף
זה, גורמים המשפיעים על קביעת פריטי הנוף
החזותי וקהלי היעד של פריטי הנוף החזותי. בכל
קטגוריה נבדקה ההתאמה בין הרמה ההצהרתית
)הראיונות( לבין הביטוי בפועל )תמונות(.
תיקוף הנתונים:
במחקר הנוכחי השימוש בצילום ובראיונות
נעשה יותר מפעם אחת, ובין מועדי איסוף הנתו
–
נים חלפו כחמישה חודשים. בנוסף, נוהל תיעוד
מלא ככל האפשר של הנתונים )יוסיפון, 1002(.
כמו כן, שיטות הניתוח, הן של הראיונות והן של
הפריטים החזותיים עצמם, ניתנות לחזרה. כדי
להגיע למהימנות בין-שופטים, הקטגוריות,
הממצאים והפרשנויות נבדקו על-ידי שופט
מהתחום, מנחת הפרוייקט, ובמקרים שבהם
התעורר ספק לגבי התאמת הקטגוריה לנתונים
הם ניתנו לשופט פעם נוספת, והקטיגוריה
הותאמה לאחר הסכמה של מאה אחוזים בין
החוקרת לשופט.
מבחינת תיקוף הנתונים, נעשתה הצלבה בין
המידע העולה משני כלי המחקר שבשימוש כדי
לבדוק את ההתאמה בין הממצאים. חיזוק נוסף
לתיקוף הנתונים נובע מכך שהקטגוריות לניתוח
קשורות באופן ישיר לשאלות המחקר. כמו כן, הן
מתאימות למה שנמצא בספרות התאורטית )יוסי
–
פון, 1002(. לדוגמה: קטגוריית הגורמים הקובעים
את פריטי הנוף החזותי מתאימה לשאלה מי קובע
את פרטי הנוף החזותי בבית-הספר? ושתיהן
30
