ב
תי הספר, ברובם, מבוססים על ציונים
לצורך הערכה של תלמידים, אבל
עד כמה הציונים האלה משקפים
את הידע של התלמיד? עד כמה הם יכולים
לזהות כשלים או הצלחות ברמה הפרטנית
של כל ילד ועד כמה הם יכולים לשמש ככלי
אמיתי לשינוי ולהתקדמות בכיתה? במרכז
הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי
איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים
יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות
מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים
שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים
ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות
עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין
התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה,
ולקדם את המצטיינים שביניהם.
כלי המדידה שמיישם תהליכים של
איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז
לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות
הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית.
פיילוט שלו פועל כיום ב־61 בתי ספר בשבע
רשויות, והכוונה היא להרחיב אותו לעוד 02
בתי ספר בשנת הלימודים הבאה. בבתי הספר
המשתתפים בפיילוט יש ריכוז של תלמידים
יוצאי אתיופיה, אך המודל מתאים לכל תלמיד.
דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז לחדשנות,
מסביר כי מטרת המיזם היא לפתח תרבות
שבה הנתונים מובילים את תהליך ההוראה.
"הנתונים הם כלי יעיל למורה ולמנהל", הוא
אומר, "אנחנו רואים את הלחץ שנוצר בבתי
ספר בעקבות מבחני המיצ"ב או כל מבחן קריטי
אחר, אבל בסופו של דבר המיצ"ב הוא דוגמה
טובה למבחן שלא משרת את המורים ככלי, כי
הם מקבלים את הנתונים רק בשנת הלימודים
שלאחר מכן. בשלב שהתוצאות בידיהם, כבר
מאוחר מדי מכדי להיאחז בנתונים שעולים
ממנו כדי ליישם בכיתה".
המרכז לחדשנות הוא עמותה פרטית
המפעילה את המיזם בשיתוף משרדי החינוך
והרשויות המקומיות שבהן פועלים בתי הספר
שבתוכנית, קרן מוריה, עמותת פידל לקידום
חינוך ושילוב הקהילה האתיופית בארץ,
המכללה למורים של אוניברסיטת קולומביה
והמרכז לחדשנות בחינוך בניו יורק.
מורים בבתי הספר המשתתפים בתוכנית
הישראלית לומדים כיצד להיכנס לאתר המרכז
לחדשנות, ולהזין את נתוני המבחנים. מערך
הרשאות שומר על סודיות המידע - המנהל
מורשה להיכנס לנתוני כל הכיתות שבבית
ספרו, ואילו למורה מתאפשרת גישה לנתוני
הכיתה שלו בלבד. לאחר הזנת המידע לאתר,
צוות המרכז מפיק בתוך 42 שעות דו"ח נתונים
המתבסס על מידע זה. "הזנת הנתונים היא
תהליך שלוקח זמן", מודה פוטרמן, "אבל
התוצאה מייצרת עבור המורה מאגר מידע
עשיר. המורה יכול לקבל תמונת מצב רחבה
ולהבין היכן עומדים התלמידים שלו במבחן
המסוים. הוא גם יכול באופן מיידי לזהות אילו
תלמידים מתקשים בחומר הנלמד, ולפעול
בהתאם".
כלי נוסף שמציעה התוכנית הוא מבחן
הערכה ורבלית. זהו כלי פשוט יחסית שנועד
לאבחן את רמת התלמיד מבחינת שטף ודיוק
בקריאה. לצורך כך כוללת התוכנית ספרייה
כיתתית המכילה 006 עד 000,1 ספרים,
מדורגים לפי רמה.
הבדיקה מזהה את היכולות הוורבליות של
הילד. בין השאר היא בודקת אם תיקן את
עצמו לאחר שעשה שגיאה, אם הוא מקריא
מלה אחרת מזו שכתובה בספר ואם הוא מבין
את הטקסט שקרא. "אם רואים שזה מאוד קל
לו אפשר להעלות את רמת הטקסט, ולהיפך.
המורה יכול להתאים את המבחן לתלמיד",
מפרט פוטרמן. "בסוף הבדיקה הקצרה הזו
המורה יודע לאיזו רמה לכוון את הילד לפי
הקריטריונים של משרד החינוך". התוכנית
הותאמה ליעדי סוף שנה בכיתות א' עד ו',
אבל לאור הניסיון שהצטבר בשטח היא הורחבה
גם לכיתות הגבוהות יותר, שבהן יש עדיין
תלמידים הזקוקים לתמיכה.
פוטרמן מסביר כי המורים העושים שימוש
בכלי המדידה הממוחשבים לומדים להשתמש
בנתונים "בפרופורציה, ובעיקר לסמוך על
השיפוט האישי שלהם ועל המידע והקשר
האישי שלהם עם התלמיד, לקיים מעקב אישי
אחרי התלמידים, ולתעד את ההתקדמות של
כל תלמיד ותלמיד. זה דורש מהמורה לעשות
מעקב אחרי כל תלמיד ותלמיד לאורך כל
השנה, אבל גם מונע מהמורה מצב בו הוא מגלה
רק באמצע או אפילו בסוף השנה שהילד נמצא
בפיגור. זה גם יכול לתת כלי למורה לבדוק את
עצמו, 'ניסיתי כך וכך והתוצאות מראות שזה
לא הצליח, אז כדאי לחפש דרך אחרת'. הוא
מגלה מהר שהילד מתקשה בכתיבה, למשל,
ומבין שצריך לשים שם דגש. ברמת המנהל,
הכלי נותן תמונת מצב כוללת של בית הספר".
התוכנית לאוריינות, שעומדת בבסיס
המודל של אוניברסיטת קולומביה, פותחה
על ידי פרופ' לוסי קוקינס המנהלת את
מרכז הקריאה והכתיבה במכללה למורים
באוניברסיטה. קוקינס נחשבת "גורו" בנושא
אוריינות הוראה וכתיבה בארצות הברית.
בארץ תיקצב משרד החינוך תקן של מאמנת
אוריינות המכשירה את המורים ומלמדת את
המודל, מדריכה בתהליך איסוף, עיבוד והבנת
הנתונים, ומסבירה כיצד יש לעשות שימוש
בנתונים לבניית תוכנית לימודים. "הרעיון
הוא התקדמות עצמאית", מרחיב פוטרמן, "לא
לתסכל את הילדים המתקשים ולא לעכב את
הילדים המצטיינים, כל אחד יכול להתקדם
בקצב שלו. התוכנית כוללת קריאה עצמאית
מדי יום וכתיבה עצמאית לפחות שלוש פעמים
בשבוע. הילדים לומדים ז'אנרים שונים –
כתיבה אישית, תיעוד ניסוי במדעים וכדומה
– וזה מסייע להם לפתח חשיבה עליונה".
גם מנהל בית הספר זוכה לליווי מקצועי
בתוכנית. "עם זאת, חשוב לומר שאם המנהל
לא לוקח בעלות על התוכנית, זו תהיה עוד
תוכנית חיצונית שבאה והולכת", מדגיש
פוטרמן. "נדרשת השקעה והטמעה. עוד דגש
נחוץ הוא עבודה עם ההורים כדי לחזק את
הרצף בין בית הספר לבית. ההורים מקבלים
כלים כדי להפוך לתומכי למידה עבור ילדיהם".
בשנה הנוכחית התוכנית הדגישה את נושא
הכתיבה. לקראת שנת הלימודים הבאה יתווסף
לאתר המרכז לחדשנות גם כלי (מקוון) לקריאה.
"היעד שלנו הוא לפתח לומד עצמאי - זמן
זהב שבו הילדים קוראים וכותבים עצמאית,
וגם המורה פנוי לעבוד אתם. התוכנית שלנו
מאפשרת הוראה דיפרנציאלית אמיתית",
מסכם פוטרמן.
כלים בגליונות קודמים: פייסבוק / למידה מודעת / אינטואיציה / פילוסופיה לילדים / מסוגלות אישית ומקצועית / דיאלוג מוסיקלי /
הכלי: הוראה מבוססת נתונים.
סביבה הרפתקנית / דיאלוג יצירתי / חוזקות / הוראה רפלקטיבית / סמיוטיקה / אוריינות חזותית / ויסות עצמי / השוואה והנגדה / ציור / אתרים לימודיים / כתיבה תקשורתית
/ כללי יסוד / טכניקות הישרדות / משחק לימודי / מוסיקה / הומור / למידת חקר / תמריצים / צילום / חוזה כיתתי / פסיכולוגיה חיובית / שפת ההשפעה / פדגוגיה ביקורתית
פמיניסטית / למידה מבוססת פרויקטים
ארגז כלים
כלי מדידה חדש שהביא
לישראל המרכז לחדשנות
בחינוך מאפשר למורים להיות
עם האצבע על הדופק בנוגע
לכל תלמיד ותלמיד - ולגלות
בהקדם מי מתקשה, מי מצטיין
ואיך אפשר לקדם כל אחד
מאת רווית שרף
מהם
איור: שירז פומן
עובדים לפי
המספר
יוני 4102
<
42 שיעור חופשי
