לפני כשנתיים, כשביקשה אפרת
סילברמן, מורה ותיקה בבית הספר
"הדר השרון" במועצה האזורית
לב השרון, להגיע לדרגות
הגבוהות של פיתוח מקצועי -
היא הבינה שאין לה ברירה אלא
לעבור השתלמות מורה יוזם.
בתחילה, מספרת סילברמן, היא
לא התלהבה מכך: “הרגיז אותי שאחרי תואר שני ו־03 שנות
ניסיון אני צריכה לעשות השתלמות שלא בחרתי ושלא ממוקדת
במקצוע שאני מלמדת", היא אומרת.
ואולם כיום, היא חושבת אחרת. “הקורס נתן לי הזדמנות
להפוך חלום למציאות. בזכותו קיבלתי גם דרייב וגם כלים".
יחד עם אני עופר, עמיתתה מבית הספר, עברה סילברמן
קורס במכללה האקדמית בית ברל, והשתיים בחרו ביוזמה
חינוכית של הוראת נושא יוון בצורה חווייתית, אינטגרטיבית
ויצירתית בכיתות ו'. “בנינו תוכנית שנתנה מענה לתחושה
שלנו שהלמידה החווייתית הלכה לאיבוד בשנים האחרונות,
שבהן שמו דגש על הישגים”, מספרת סילברמן. "קיבלנו תמיכה
מלאה ממנהלת בית הספר, גילה ציטרון, לעסוק ביוון שהיא
ערש התרבות המערבית, ויצרנו תוכנית מרתקת, שכל המורים
שותפים לה ושהשיא שלה הוא אולימפיאדה שכבתית”.
משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות.
פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה
כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על
עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות
לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים
בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי
לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור
חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות.
ד"ר אורית בר, ראש מרכז "קשת" לפיתוח מקצועי במכללה
האקדמית בית ברל, מספרת שבניית הקורסים שהיא מציעה
נעשית ב"תפירה אישית", לאחר פגישה עם מנהלי בתי ספר,
מפקחים ומנהלים של מרכזי פסג"ה, והבנת הצרכים בשטח. כך
נקבע אילו תכנים יקבלו דגש בקורסים שיוצעו בשנה הבאה.
"קורס מסוים עשוי לקבל הדגשים שונים במקומות שונים, לפי
הצורך הקיים”, היא אומרת. “כיום, יש יותר גמישות פדגוגית
והתאמה בית-ספרית מכוונת מורה. כלומר, יש פה שני שחקנים
- מורה ובית ספר. המטרה של הפיתוח המקצועי היא שהמורה
ישתכלל ויתפתח, בית הספר ייצא נשכר, ובסופו של דבר יציע
חינוך טוב יותר לילדים”.
בר מציינת כי במגמה שנראית לעין בשנים האחרונות -
פיתוח והפעלת הקורסים למורים בדרגות הבכירות (7-9) על ידי
המוסדות האקדמיים - יש אמירה חשובה לגבי המשמעות של
מורה כמומחה או אמן, המחייבת תהליכי למידה ברמה אקדמית.
ממד נוסף שמוסיף מאוד לערך של השתלמות, לדברי
מורים ומנהלי הקורסים, הוא השימושיות. "תמיד היה לי חשוב
להשתלם, זה צורך אמיתי, אבל חוויתי לא פעם קורסים מנותקים
מהשטח, עם הרבה תיאוריות, מלל וסקירה של מה נכון ומה לא
נכון”, אומרת ירדן, מורה ותיקה בבית ספר יסודי בצפון. "אני
מעדיפה קורסים שמלמדים בהם מורים לשעבר מנוסים ולא
אנשי אקדמיה, ושיש בהם הרבה ידע מעשי ופחות תיאוריה".
גם מיקה גרובר, מורה בבית הספר הרצוג במזכרת בתיה,
מדגישה את חשיבות הפרקטיות. “סיימתי עכשיו קורס ניהול
וניווט כיתה בפסג"ה רחובות", היא מספרת, “והיה נהדר. לא
תמיד מתחשק לבוא להשתלמות אחר הצהריים, בין שלל
המטלות שיש לנו, ובאמת חשוב לנו להרגיש שאם אנחנו
באים - זה שווה את זה ותורם לנו. אני לא אוהבת קורסים
שבהם עוד פעם מנתחים מערך שיעור ועוד פעם בונים שיטות
הערכה. אני מרגישה שהנושאים האלה כבר לא רלוונטיים
לניסיון שלי. אבל זה היה קורס עם מדריכה מעולה, קורס
חווייתי שסיפק נקודות מבט חדשות. אפילו
עם ניסיון של 41 שנה, למדתי הרבה. זו היתה
הזדמנות להתייעץ, לשמוע קשיים של אחרים.
בסופו של דבר, כל אחד מאתנו מתמודד מול
הכיתה לבד, עם אותם קשיים”.
"ההשתלמות נתנה
לי הזדמנות להפוך
חלום למציאות"
לאחר יום עבודה מפרך בכיתה, מורים המבקשים להתקדם
מבחינה מקצועית נאלצים להתחיל במשמרת שנייה של
עבודה - הלא היא ההשתלמות. זה לא תמיד קל, אבל מורים
שעשו זאת מספרים שהמאמץ משתלם - ולא רק בגלל
מאת לימור דומב איורים: ניר גולן
הגמול הכספי
שיעור חופשי 71
> 2014
יוני
