// חווה חקלאית
חינוך אחר
ק
צת אחרי השעה שמונה בבוקר, אוטובוס
עוצר ליד בית הספר "שולמית"
ברחובות, וממנו יורדים ילדי כיתה
ג' שאצים־רצים היישר לחלל הלימוד. הם
ישהו במקום בשעתיים הבאות, אך קודם
כל הם מתכנסים לשמוע מהמורים והמורות
שילוו אותם על סדר היום המלהיב הצפוי
להם. בתוכנית היום: תבלינים. נושא לא בלתי
צפוי בחווה החקלאית הזו, המתנהלת כבית
ספר לכל דבר (יש לה אפילו סמל בית ספר).
מיד אחר כך, קבוצות קבוצות של כ־02‑51
תלמידים מתמקמות בחממת התבלינים, שם הם
ימוללו לבנדר, יריחו קורנית ובזיליקום ומגוון
תבלינים אחרים, ואחר כך ילמדו על שימושיהם
השונים של התבלינים באוכל וברפואה.
החווה הלימודית הזו, המשרתת את בתי
הספר היסודיים של רחובות, כבר ותיקה
בשטח - אך ליזי עדני, המנהלת החדשה
(המכהנת בתפקיד זה שנה), מפיחה בה רוח
ערכית וחינוכית שמשתלבת עם עבודת האדמה
ולימודי הסביבה. החזון המוצהר של החווה
גורס: "אנו מאמינים ופועלים ברוח הגישה
ההוליסטית, ההומניסטית, הרואה בתלמיד
את מרכז העשייה החינוכית, את המורה
כמנחה ואת החווה כמזמנת אפשרויות למידה:
אמצעיות, בלתי־אמצעיות ומזדמנות לקראת
התפתחות הלומד העצמאי. דיואי טען: 'לאנשים
רבים העבודה הגופנית בגינה יוצרת תנאים
אופטימליים לפיתוח דפוס התפתחות ייחודי
להם'. תפקידנו, העוסקים בחינוך, להסתגל
לתמורות הפוקדות אותנו ואת סביבתנו".
עיקר הפעילות הוא בבית הספר שבמקום.
בחווה מבקרים מדי שבוע תלמידי 83 כיתות
מ־51 מוסדות חינוך ברחובות, וצוות החווה
מונה 01 מורים. "החווה היא בראש ובראשונה
בית ספר ללימודי חקלאות וסביבה", מסבירה
עדני. "המטרה היא לחשוף את הילדים לכמה
שיותר מכל התחומים הרבים שאנו עוסקים
בהם: איכות הסביבה, אורח חיים בריא, גידולי
שדה ועוד. במקביל, המטרה היא גם להעמיק".
עדני הגיעה לחווה מבית ספר בלוד,
שם היתה סגנית מנהלת, לאחר ששימשה
בתפקידים רבים בבית הספר. ההתמחות שלה
היא במדעים, ולכן, לצד העבודה המעשית
בגן הירק ובחממה, הילדים נחשפים לשאלות
חקר. "מיומנויות החקר חשובות לי במיוחד",
היא אומרת. "אני מדברת על העלאת השערות
ושאלות. למשל, איך יכול להיות שאותו צמח
או ירק נראה אחרת בחממה או בגן הירק". פרט
לכך, היא מבקשת להעמיק בערכים הקשורים
בעבודת האדמה, רווחת בעלי חיים, עבודת צוות
ואחריות, טיפוח חינוך אסתטי ועוד. המחשבה
היא גם לעתיד: הגברת המודעות, האחריות
והתרומה למען קיימות וסביבה ואורח חיים
פעיל ובריא.
בשנים האחרונות הצטרפו נושאי הסביבה
ללימודי החווה, אך עדיין, הבסיס הוא עבודת
האדמה. "אנחנו מתחילים תהליך: מהזרע
אל הזרע", אומרת עדני. "ילד שמגיע לכאן
בספטמבר מתחיל לעבד את האדמה, לזרוע,
ולשתול וכך הלאה. הוא רואה את כל שלבי
הצמיחה ואחר כך נהנה מהיבול. הילדים אוכלים
ממנו, קונים ומביאים הביתה".
לצד העבודה בשטח, הילדים לומדים גם
על סוגיות משיקות שונות, כמו אורח חיים
בריא. לשם כך הילדים נכנסים למטבח הלימודי
של החווה, לומדים על אבות המזון ומכינים
כריך בריא. "הרעיון הוא הדרך שעובר הירק
מהערוגה ועד לצלחת", אומרת עדני. לדבריה,
"רוב הילדים מכירים את הדרך של הירקות
מהמשאית לסופר ומשם למקרר. לראות אותם
ממששים את הכרוב שצמח להם בגן, זה מרגש".
מלבד גן הירק המפואר, החווה מתגאה
בחממת צמחי נוי, חממת תבלינים, פינת בעלי
חיים, חממת דגים וחממת עצי בונסאי. בתחום
לימודי הסביבה וקיימות, בחווה מבנים שנבנו
בבנייה אקולוגית להדגמה. הילדים מתנסים
בשתילה בכל מיני מערכות טבע עירוני,
כמו ערוגות ספירלה, וגם מתוודעים להיגיון
ולמחשבה שהושקעה בתכנונם למען הצמחים.
הם לומדים על כיווני השמש, על קומפוסט,
וכמובן על פסולת ומיחזור.
הגן מניב שפע של ירקות ופירות. תמורת 21
שקל, הילדים יכולים לרכוש כרטיסיה, ותמורת
שקלים בודדים לקבל תוצרת יפה וטרייה.
"הילדים משתגעים על האפשרות לקנות מה
שגידלו, הרי הם ראו איך מהפרח מגיע הפרי
ואיך בתוך הפרי יש זרע", אומרת עדני.
צוות החווה מתבונן בילדים מנקודת מבט
הוליסטית, וכך מבקש לספק להם הרבה יותר
מפעילות בטבע. "ככל שהעולם נעשה טכנולוגי
יותר, כך גובר הצורך לעסוק ברגשות", סבורים
בחווה. ובמלים אחרות, ילדי המסכים זקוקים
לקירבה ולהיכרות עם האדמה. "עבודת האדמה
היא עבודה ערכית מאוד ומשפיעה על הרגש",
אומרת עדני. היא מספרת על פינת החי, שם
עובדת מורה שהתמחתה בעבודה טיפולית
עם בעלי חיים, ולשם מכוונים את הילדים
המאתגרים יותר, בעצה אחת עם יועצת בית
הספר. ילדים שמגיעים ממשפחות עם קשיים
כלכליים יזכו למנה כפולה של ירקות לקחת
הביתה. "אנחנו מחלקים מכל טוב. יש לי
תלמידים מבית ספר מסוים שמתחילים את
הפעילות בארוחה, כי לא בטוח שהם הביאו
מהבית מזון לארוחת עשר".
בסך הכל, משתלמים בחווה 000,1 תלמידי
כיתה ג'. חמש דקות לפני סיום השיעור, הם
רוכשים פרחים וירקות לקחת לביתם. האוטובוס
של החווה מחזיר אותם לבית הספר, וחוזר עם
קבוצות ילדים אחרות. מדי יום עוברים בחווה
שלושה סבבים של ילדי בית ספר. לפני פסח,
הוזמנו גם ההורים לפעילות בחווה יחד עם
הילדים. החווה מפעילה גם ימי לימוד לגני
ילדים. "כל גננת מביאה את הילדים פעמיים
בשנה. בסתיו טומנים את החיטה ועכשיו
קוצרים ודשים, אולמים אלומות ובסוף טוחנים
ומכינים פיתות", מסבירה עדני.
מספרת עדני: "היה לי חשוב מאוד לזמן
אוכלוסיות שונות לחווה, ושילדים ייחשפו
לכך". כך למשל, החוה מפעילה מערך של
מתנדבים מוותיקי העיר, דרי בית האבות השכן
ופנסיונרים מרחבי העיר. חלקם מגיעים פעם
בשבוע לעבוד בחממת הבונסאי עם הילדים.
כך נוצרת עבודה משותפת, בין דורית. מפגש
חשוב נוסף הוא עם ילדים מהחינוך המיוחד.
שערי החווה נפתחו לילדים אוטיסטים ובעלי
מוגבלות שכלית משני בתי ספר לחינוך מיוחד
ברחובות. הם מגיעים לחווה בקבוצות קטנות
ומדי פעם עובדים יחד עם תלמידי בתי הספר
הרגילים, כדי ליצור מפגש טבעי ולא מאיים
לשני הצדדים. בחווה מתקיימת גם פעילות
תעסוקתית לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים,
המתגוררים בהוסטל סמוך.
לימודי החקלאות, איכות החיים והסביבה
בחווה אף מאפשרים לתלמידים למצוא את
ההקשרים השונים בין המקצועות השונים
הנלמדים בבית הספר ואת נקודות המפגש
ביניהם. הם נועדו גם להקנות הבנה עמוקה יותר
של רעיונות, מיומנויות ותהליכים. "כשהייתי
מורה למדעים ורכזת, תמיד חשבתי איך להפוך
את הלימודים למעניינים", מסכמת עדני. "תמיד
דאגתי שתהיה גינה והשתדלתי להביא לכיתה
דברים מעניינים, אבל דבר לא משתווה לחשיפה
שיש להם כאן, העושר של התופעות והמגוון.
אני מאושרת ומרגישה שזכיתי. אני מאוהבת
במקום הזה, וגם מאמינה בחזון שלו".
לומדים בערוגת הגינה
בחווה החקלאית הוותיקה ברחובות מלמדים את תלמידי היסודי שהירקות לא מגיעים
מהסופר, אלא מהאדמה. בתוך כך, הם עוצרים להתבונן בטבע ולשאול שאלות, לומדים לעבוד
מאת תמירה גלילי
זה עם זה ועם אוכלוסיות מגוונות, ואפילו מביאים פרחים לאמא
המנהלת ליזי עדני: "ילד שמגיע לכאן בספטמבר
מתחיל לעבד את האדמה, לזרוע, ולשתול וכך הלאה.
הוא רואה את כל שלבי הצמיחה ואחר כך נהנה מהיבול.
הילדים אוכלים ממנו, קונים ומביאים הביתה"
החווה החקלאית
ברחובות."עבודת האדמה היא
עבודה ערכית מאוד"
צילום: מור ברנשטיין
יוני 4102
<
22 שיעור חופשי
