א
חד מתחומי הידע המדברים ביותר
ללבם של ילדים, כמעט בכל גיל, הוא
מדע החלל והאסטרונומיה. מסע בין
כוכבים, חלליות ואסטרונאוטים מלהיבים
כמעט כל תלמיד - ומשרד החינוך אינו
מתעלם מכך: תחום האסטרונומיה נלמד כיום
באופן מובנה בבתי ספר בישראל כבר מכיתה
ג'. שושי כהן, מנהלת תחום מדעים ומפ"מר
למדע וטכנולוגיה היא האחראית על הנושא
מטעם משרד החינוך.
תוכנית הלימודים בתחום פותחה על ידי
מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
היא משלבת חוברות מדעיות, התנסויות
במעבדות, צפייה בכוכבים
ועבודות חקר ותצפית שונות.
כל זאת, כמובן, בזיקה לתחום
האב של לימודי אסטרונומיה. את
הנושא מלמדים מורים לפיסיקה
או מורים שתחום התמחותם העיקרי הוא
אסטרונומיה ומדעי החלל.
על פי נתוני המשרד, 022 אלף תלמידים
לומדים אסטרונומיה, מחצית מהם בכיתות
ג' ומחצית בכיתות ה'. בנוסף לכך מופעלת
תוכנית לימודים שוטפת של לימודי
אסטרונומיה בשתי מסגרות. המסגרת
הראשונה, הפועלת ב־002 חטיבות ביניים
(02 אלף תלמידים מכל רחבי הארץ), כוללת
תוכנית של עתודה מדעית טכנולוגית ובה
לומדים הילדים נושאים כמו זריחת כדור
הארץ, תופעות שונות הקשורות לחלל,
המסע לירח, מדידת זמן וחוקי התמדה. הם
נבחנים על נושאים אלה, ובחלק מבתי הספר
מופעלות גם תוכניות של ניסויים מדעיים
במעבדות, עבודות חקר ואף בנייה ושיגור
רקטות לגובה של עד שלושה קילומטרים.
המסגרת השנייה היא תוכנית פיילוט
-
MOOC
חדשנית הנושאת את הכותרת
שיטה עולמית להפצת ידע ללא תשלום
בכל העולם לכל דורש. התוכנית מועברת
בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה
של אוסטרליה ובפיקוחה והנחייתה של ד"ר
ליזי כהן, האחראית על התחום מטעם משרד
החינוך.
בתוכנית נוטלים חלק תלמידי כיתה
ט' בשש חטיבות ביניים מרחבי הארץ. הם
לומדים מרחוק באמצעות לימוד מקוון,
ומקבלים משימות שונות. הלמידה כולה
נעשית בשפה האנגלית, על ידי מורים
ומורות לפיסיקה הדוברים את השפה.
יסודות האסטרונומיה, כאמור, נלמדים
כבר בכיתות בית הספר היסודי.
"בכיתה ג' התלמידים פוגשים
תכנים כמו הקשר בין תנועת
כדור הארץ סביב צירו לבין
הופעת היום והלילה, הקשר בין
תנועת כדור הארץ והירח לבין קביעת החודש
והשנה והקשר בין תנועת כדור הארץ מסביב
לשמש לבין לוח השנה הכללי", מספרת
שושי כהן.
"בכיתה ה' מתמקדת הלמידה במבנה
היקום: מערכת השמש ומקומה בגלקסיה,
היכרות עם אמצעים לחקר החלל (טלסקופ,
לוויינים) ולתנועה בחלל (חללית, מעבורת
חלל). הלמידה מזמנת טיפוח מיומנויות כגון
חקר ופתרון בעיות, מידענות הכוללת איסוף,
הערכה, עיבוד, ייצוג של מידע וידע, ולמידה
בסביבה דיגיטלית להבניית ידע והבנה
ויכולות לעבודה שיתופית באמצעות כלים
שיתופיים.
"ההתנסות במעבדה למדע וטכנולוגיה
מזמנת תכנון ובנייה של דגמים ומודלים
להמחשת תהליכים. הניסויים הנערכים
במעבדה מסייעים להבניית ידע מדעי
באסטרונומיה; הלמידה בסביבות חוץ־
כיתתיות מזמנת ביצוע תצפיות על גופים
בחלל; והלמידה במוזיאוני המדע תורמת
להעמקת הידע ולהעשרתו", מספרת כהן.
לדבריה, "בכיתה ז' מתמקדת הלמידה
במדידות וגדלים, מבוא ללימודי פיסיקה,
זריחת הארץ והיקום - סדרי גודל. בכיתה
ח' לומדים על תנועה ואינטראקציה בחלל,
סדרי גודל והיווצרות היקום, המפץ הגדול,
גדלים פיסיקליים בחלל, מרחק וזמן, יחידות
אסטרונומיות, מהירות האור, כוחות ותנועה,
מאינטראקציה לרקטה ועוד".
אהרון לב־רם הוא מורה לפיסיקה
ואסטרונומיה בעתודה המדעית־טכנולוגית
בבית הספר אליאנס בחיפה. במסגרת זאת
לומדים הילדים זו השנה השלישית מגוון רחב
מאוד של נושאים בתחום. "מדובר בקבוצות
של 82-04 תלמידים מכיתות ח' וט'", מספר
לב־רם. "הם לומדים כיצד כוכבים נעים ואיך
מודדים מרחקים בין כוכבים; מבצעים תצפיות
על הירח באמצעות תוכנות של גוגל סקאי;
מתנסים בניווט בין כוכבים; מגלים כיצד בונים
רקטה וכיצד רקטה פועלת בחלל; ולומדים
להשתמש בכלים של מטאפיסיקה בשילוב עם
פיסיקה, לדוגמה דיון בהשערות בדבר מציאת
חייזרים, חור תולעת, כוכבים רחוקים.
"אנו נוגעים גם בנושאים כמו התיישבות
עתידית בחלל, או מה הם הדגשים שצריכים
להיות בחללית מאויישת. אנו דנים
בפיתוח תיאוריות בדבר טיסות עתידיות
חלל והגשמתן, ואפילו פיתוח תיאוריות
על הישרדות בחלל (למשל, במקרה של
חללית מאוישת שמתרסקת על פני כוכב
לכת) ועוד". השנה, מספר לב־רם, מתכוונים
התלמידים לשגר רקטה לחלל.
בבית הספר השש־שנתי "תורה ומדע"
בכפר סבא פותחה תוכנית שלמה של לימודי
מדע חלל על ידי ד"ר תומס גודמן, אסטרונום
פלנטרי המומחה בחקר כוכב הלכת מאדים
ומהנדס רקטות. מדובר בתוכנית רב־
תחומית המאפשרת היכרות עם תחומי דעת
נוספים כמו מתמטיקה, אנגלית, גיאולוגיה
וביולוגיה, לתלמידי כיתות ז' עד ט'.
במסגרת זו לומדים התלמידים על
מערכות הכוכבים, מסעות לחלל וחוקי
האסטרונומיה. בכיתה ז' הם לומדים ביצוע
תצפיות ובניית טלסקופים בסיסיים.
בכיתה ח', הם לומדים כיצד להרכיב רקטה
לשיגור ונוטלים חלק בחווית השיגור
לחלל לגובה של עד קילומטר. זו מתבצעת
אחת לכמה חודשים במתחם הסמוך למכון
ויצמן ברחובות.
בהדרכת ד"ר גודמן, תלמידי בית הספר
אף בנו פלנטריום נייד מיוחד, בהיקף של 03
מ"ר. זהו מבנה מתנפח בצורת כיפה, עשוי
בד, שיכול להכיל קבוצה קטנה של תלמידים.
על כיפת הפלנטריום נבנתה הדמיה של
כיפת השמים, שבאמצעותה ניתן להמחיש
ולהסביר את תנועת כוכבי הלכת. באמצעות
הפלנטריום הנייד ניתן לחוות ממש את
מיקומם של הכוכבים במערכת השמש, כמו
גם כוכבים במערכות אחרות - נושא המרתק
את התלמידים לכל אורך השנה.
זו המגמה
יש מקצוע אחד שבו המלה
"אסטרונאוט" אינה שם גנאי
אלא שם תואר נכסף - מדעי
האסטרונומיה והחלל, הנלמדים
בישראל כבר מכיתה ג'
וכוללים אפילו שיגור רקטות
מאת ראובן שבת
לחלל
מדעי
הריחוף
Digitized Sky Survey, ESA/ESO/NASA FITS Liberator
צילום:
אולמפיאדת החלל ע"ש אילן רמון
שהתקיימה השנה במכון וייצמן
חגורת אוריון בצילום
טלסקופי
שיעור חופשי 9
> 2014
יוני
