לאחר תפילה ושירי תודה, התלמידות עוסקות
בהיבטים שונים של ה"אני" האישי, המשפחתי
והכיתתי, ביכולות של כל אחת מהן וביחסים
ביניהן. בסרטון, למשל, מוצג תרגיל שבו הכיתה
צריכה לבנות מגדל קוביות יציב, כשכל אחת
מהתלמידות מניחה קובייה אחת. המשך היום
מוקדש ללמידה בדיסציפלינות שונות, לפי קצב
אישי. כל תלמידה לומדת ברמה שלה ארבעה
תחומים: הומני, ריאלי, יצירתי ולימודי קודש.
היום ממשיך בעיסוק במוקד השלישי,
“לעוף". הילדים מחולקים לקבוצות רב גילאיות,
שעוסקות בשיעורי פיתוח חשיבה וחקר, פתרון
בעיות ומשחקי יצירה. “המטרה היא לפתח את
היצירתיות, ללמוד איך מוצאים פתרונות
לבעיות מורכבות ומנהלים פרויקטים”, אומר
מנהל בית הספר, אבי צ'פניק.
בסיום היום התלמידות וחוזרות לכיתות
האם לתהליך של שיקוף. “ההנחה שלנו היא
שהאישיות צריכה להיות יציבה, יצירתית
ומסוגלת להתנהל נכון בסביבה, כדי להגיע
להישגים וליצירתיות", אומר צ'פניק.
טון באתר בית הספר:
רחובות
תערוכה מסורתית לזכר
השואה
בהתאם למסורת שהחלה לפני 51 שנים, גם
השנה הוצגה בבית הספר דה שליט חטיבה ב'
תערוכה לזכר השואה והגבורה. השנה עסקה
התערוכה בנושא המרכזי שעליו הכריז משרד
החינוך ליום השואה, "יהודים על קו הקץ, 4491:
בין חיסול לשחרור". בין העבודות בתערוכה, פרי
יצירת ותכנון התלמידים, דגם עץ ערבה בוכייה
מבית הכנסת בבודפשט, שעל עליו נכתבו
שמות נספים. עוד בתערוכה דגם של מריצה
שעליה העמיסו הנאצים גופות של נספים,
שבנה ניצול השואה אריה לוצקר. התלמידים
נכנסים לתערוכה במסגרת כיתתית, כשהחלל
חשוך ומואר על ידי נרות, ועוברים פעילויות
כמו האזנה לניצולי שואה שמגיעים למסור
עדות וכתיבת דפי פעילות.
דלית אל כרמל
אמנות מקרבת לבבות
במשך כמה שבועות, קיבלו ילדים מכיתות
ד'-ו' בבית הספר "דליה" א' ע"ש חסון פטישים,
שברו במרץ מרצפות קרמיקה ומיינו אותן לפי
צבעים. זאת, בפרויקט שיזמה המורה לאמנות,
אנואר חלבי, בשיתוף אנשים בעלי מוגבלויות
מעמותת נד"א (נכים דלית אל כרמל) בכפר.
"הפעילות התקיימה בשעות הפרטניות, בברכתה
של מנהלת בית הספר, דליה בירני-נסר אלדין",
מספרת חלבי. "בכל פעם הזמנתי שמונה עד
עשרה ילדים, כפרס על התנהגות טובה. הילדים
נלחמו על הזכות הזאת". לפעילות הצטרפו
ארבעה בעלי מוגבלויות מבוגרים, שעבדו עם
הילדים ועזרו בהדרכתם.
לפני תחילת העבודה התקיימה עבודת הכנה,
והתלמידים שמעו הרצאה של אחד הנכים על
חייו האישיים, ואיך התגבר על הקשיים ואף
הקים משפחה. "המטרה היתה לחבר את הפרויקט
לנושא השנתי, 'האחר הוא אני', וליצור קשר
בין הילדים לנכים באמצעות עבודה משותפת
על פרויקט שיוצג לבסוף בכפר", מספרת חלבי.
"רצינו שהילדים יראו שגם נכים יכולים לעבוד,
ליצור ולתרום. חשוב לנו להטמיע ערכים של
הכלת והכרת האחר, אכפתיות ורגישות".
חלבי גיייסה שאריות של קרמיקה מחנויות
באזור, וכך יצרה זיקה גם לנושא המיחזור.
העבודה בנויה מעשר דמויות צבעוניות
שמשלבות ידיים וכיתוב "האחר הוא אני",
שחלבי ציירה, והמשתתפים בפרויקט הדביקו
עליו את חתיכות הקרמיקה הצבעוניות. "הילדים
נהנו מאוד, שיתוף הפעולה היה מעניין והילדים
למדו להכיר את הנכים", היא מספרת. לאחת
הילדות שהשתתפו בפרויקט יש אב נכה. בעבר,
הילדה מיעטה לדבר על אביה, ולא הרגישה בנוח
לספר עליו לחברים. במהלך הפרויקט חל שינוי.
היא הציגה את עצמה בגאווה ואמרה "גם אבא
שלי נכה". "פתאום היא לא התביישה", אומרת
חלבי. "זה היה מרגש והמחיש את התהליך שעבר
על הילדים".
כפר יאנוח
סביבה וגלובליזציה
בית הספר היסודי ע"ש סלמאן פרג זכה לאחרונה
במקום השלישי בתחרות גלוב העולמית, מתוך
אלפי בתי ספר ב־621 מדינות. זו הפעם השנייה
שבית הספר זוכה בפרס, שניתן על עשייה
בתחום הסביבה והשתתפות פעילה באתר גלוב
העולמי: הזנת נתוני אקלים, לחות, סוגי עננים,
וביצוע חקר מדעי השוואתי. "החזון שלנו הוא
להכין את התלמידים לעידן הגלובליזציה תוך
שימור הייחודיות שלנו כבני העדה הדרוזית",
אמר מנהל בית הספר, ד"ר סלימאן חטיב, בטקס
גלוב האחרון במכון וייצמן.
לימור דומב
חינוך עולמי במספרים
זה כן לטלפון
477 מיליון בני אדם בעולם
הם אנאלפביתים. הסיבה
העיקרית לאי ידיעת קרוא
וכתוב במדינות מתפתחות
היא מחסור בספרים. בבתיהם של רוב תושבי
אפריקה שמדרום לסהרה אין אפילו ספר
אחד. התלמידים בבתי הספר באזור כמעט
שאינם מקבלים ספרי לימוד.
אבל בשנים האחרונות, ככל שגובר השימוש
בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי
מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה
וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון
אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה,
גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה
וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן
משתמש בטלפונים ניידים לקריאה.
בין הממצאים העיקריים של המחקר:
כשליש מהמשתתפים במחקר קוראים
סיפורים לילדיהם מטלפונים ניידים; נשים
מקדישות פי שישה זמן לקריאה ממכשירים
ניידים בהשוואה לגברים; גם נשים וגם
גברים קוראים יותר, במצטבר, לאחר שהם
מתחילים לקרוא במכשירים ניידים; רבים
מבעלי הידע החלקי בקריאה משתמשים
במכשירים כדי לחפש חומר קריאה התואם
את רמת הידע שלהם.
המחקר מיועד לסייע לארגונים וממשלות
המעוניינים לקדם את השימוש במכשירים
ניידים כדי להפיץ את ידיעת הקריאה.
עורכי המחקר ממליצים להגדיל את מגוון
החומרים המיועדים לקריאה במכשירים
ניידים, כדי לעורר עניין בקרב קהלי יעד
כמו מורים והורים.
רן שפירא
מקור: אונסק"ו
מספר אנשים לספרייה
בריטניה
15,000
ניגריה
1,350,000
אוכלוסיית העולם - 7 מיליארד בני אדם.
רשתות
ל־6 מיליארד איש יש גישה לטלפון נייד.
מאוכלוסיית העולם
95%
סלולריות מגיעות ל־
קריאה במכשירים ניידים במדינות
(דקות בחודש)
מתפתחות
גברים
33
נשים
207
מהקוראים בטלפונים משתמשים
שליש
במכשיר הנייד כדי לקרוא סיפורים לילדיהם
(000,1 עמודים)
מחיר הקריאה
בין 51 ל־03 דולר
ספר רגיל –
שני סנטים
בטלפון נייד –
תלמידים ונכים יוצרים יחד.
דלית אל כרמל
שיעור חופשי 11
> 2014
יוני
