14 / 64
כסלו תשע"ה דצמבר 4102
14
מאת כתבי הארגון
ה
רגל הזאת.. אני אפילו לא זוכרת
עצמי הולכת על שתי רגליים
אבל בסרטי וידאו מהיום הולדת 3
רואים אותי שרה ורוקדת עם אחותי
תאומה לצלילי הופה היי המיתולוגיים
ואת ההורים שלי נדחסים לכיסאות
הקטנים שבגן ומחייכים .
הם לא מתארים לעצמם שבדיוק בעוד
שבועיים הם יגלו סימנים לא ברורים
בצבעים שונים על רגלי הקטנה . מבוהלים
הם ירוצו בכל רחבי הארץ וישלמו
המון כסף לרופאים שרלטנים שנשבעו
שבזכות טיפול שקר כלשהו-קטן ופשוט
זה יעבור.
הם לא תיארו לעצמם את המהירות
שהמצב יחמיר. הסימנים שעל הרגל כבר
הפכו לפצעים נוראיים שלא מגלידים,
העור נמתח ושאת הברך שלי אני כבר
לא יכולה להזיז או לכופף. הם לא
תיארו לעצמם את האינספור ניתוחים
שאני אעבור , איך הם יחבקו אותי חזק
חזק כשהכאבים יהיו קשים מנשוא
ושהתרופות הרגעה כבר לא משפיעות.
הם בטח לא תיארו לעצמם שהרופאים
יחליטו שאין מוצא וצריך לקטוע את כף
הרגל.
בגיל 9 עברתי את הקטיעה ואני, אני רק
דמיינתי את עצמי רצה עם רגל תותבת.
"יש לה "ציפיות לא ריאליסטיות" אמרה
עליי הפסיכולוגית ילדים שהוכרחתי
ללכת אליה כדי לבדוק שאני מוכנה
נפשית לקטיעה. הרופאים והוריי חזרו
איתי שוב ושוב שכנראה אני אאלץ ללכת
עם פרוטזה וקביים לתמיכה כל החיים.
אבל ציפיות לא ריאליסטיות בתחת שלי.
אחרי חצי שנה כבר זרקתי את הקביים
והלכתי רק עם פרוטזה.
עברתי שיקום בתל השומר שכלל המון
פיזיותרפיה (ששנאתי לעשות), והרבה
אימוני שחיה (ששנאתי לעשות), למדתי
בשיקום איך ללכת, לעלות ולרדת
במדרגות, לשמור על שיווי משקל
ויציבות. זו הייתה תקופה קשה ושנאתי
כל רגע בה אך למזלי יש לי משפחה
תומכת וחברים מדהימים.
השנים עברו ובנוסף לקשיים הפיזיים
סבלתי גם מההשלכות של הליכה רגל
תותבת כגון עקמת וכאבי גב בגלל
הצליעה וכאבים חוזרים ונשנים בגדם אך
מקביל למדתי לאהוב ולקבל את הגוף
שלי כמו שהוא. כשיש לך נכות מסוימת
אתה הופך להיות הרבה יותר מודע גוף
שלך.. ואתה לומד מתי לעצור ולהקשיב
לו כשהוא מאותת לך לעצור. השלמתי
עם זה שאני נכה ושאני לא יכולה לעשות
כל דבר כמו כולם.
המילה "נכה" כבר לא גרמה לי להתכווץ.
הבנתי שזה מה שיש ועם זה ננצח.
אז למה כ"כ חרא להיות נכה במדינת
ישראל?!
למדתי לראשונה בירוקרטיה מהי כאשר
רציתי להוציא רישיון נהיגה על אוטמט
ונאלצתי לחכות תשעה חודשים לאישור
ממשרד הרישוי שיאשרו לי שאני יכולה
להתחיל ללמוד נהיגה על אוטומט (כנראה
שלוקח למשרד הרישוי כ"כ הרבה להבין
שלא צריך את רגל שמאל בנהיגה על
אוטומט).
לאחר מכן שכבר הגעתי לגיל 81, ביטוח
ביטוח
=
לאומי (כשרוע ואטימות נפגשים
לאומי) החליט לשלול לי את קצבת
הנכות שלי כיוון שהודעתי לו על כוונתי
להתנדב לצבא. וטען שאם אני מראה
נכונות להתנדב לצבא ולהיות חיילת
"רגילה" משמע שאני יכולה גם לצאת
ולפרנס את עצמי והורידו לי אחוזי נכות
לרמה שלא מקנה לי שם קצבת נכות,
אפילו לא מזערית.. האם ההחלטה שלי
להתגייס הפכה אותי לפחות נכה?! קרה
נס! אני לא נכה יותר!!! איך לא עשיתי את
זה קודם?! נכים, תפתחו שמפניות .. הגיע
עדות אישית / נופר חסון
איך זה להיות נכה במדינת ישראל?
ברגעים קשים ממש, כשאני בוחרת להאשים את הנכות שלי בכל מה שלא הולך לי בחיים
אני מלמלת לעצמי שבטוח בגלגול הקודם עשיתי משהו רע ממש שבגללו חליתי בגיל 3
במחלה הנוראית הזאת שגזלה ממני את הרגל ונתנה לי את התואר הלא מחמיא "נכה" אבל
אז מסתבר לי שכל זה בגלל שנולדתי בישראל