16 / 64
כסלו תשע"ה דצמבר 4102
16
ערב הבחירות לכנסת, נציב שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות, אחיה קמארה, בראיון
מיוחד למגזין, מביע דאגה רבה מהבאות:
ל
רגל יום הנכה הבינלאומי, הזמנו
את מר אחיה קמארה נציב שוויון
זכויות לאנשים עם מוגבלות לאולפן
הרדיו 'גלגלים ברשת' לראיון מקיף על
מעמדם ומצבם של אנשים עם מוגבלות
במדינת ישראל ובחברה הישראלית ומה
עושה הנציבות לשיפור מצבם והבטחת
זכויותיהם מתוך שוויון מלא בחברה.
בראיון מקיף ומעמיק פירט קמארה את כל
הנושאים העומדים על הפרק והמעסיקים
את האנשים עם מוגבלות, החל מענייני
הנגישות, המשך בנושאי חקיקה, חינוך,
תעסוקה, פעילות הנציבות ושוויון בנטל
ותרומת האנשים עם מוגבלות בכול תחומי
החיים וזאת חרף מוגבלותם ועל כך יעידו
מוסדות רבים שבהם אנשים אלה נוטלים
חלק מתוך הכרה מלאה ותרומתם מורגשת
היטב במקום פעילותם.
ישראל פרץ: אדוני הנציב, נפתח ברשותך
בשאלה מתבקשת האם אדוני הנציב
מרוצה משוויון הזכויות הקיים היום
לאנשים עם מוגבלויות בישראל? מ-01-1,
מראיינים:
אתי פרץ,
ישראל פרץ
איפה אתה ממקם אותנו בעניין?
אחיה קמארה: זה תלוי, אם אתה משווה את
ישראל לכל מדינות העולם אנחנו במצב
מצוין אם אתה משווה אותנו למדינות
שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו מדינות
' אנחנו במקום לא רע בכלל בין
OECD-
ה
8 ל-8 וחצי מקום לא רע, אנחנו נורא אוהבים
למתוח ביקורת על מדינת ישראל ובהמון
מקרים צודקים אבל אם ניקח את נושא
הנגישות למשל תמיד אומרים לנו בניו יורק,
לונדון איזה נגישות יש אני הולך שם ואני
פשוט נפעם. יצא לי למשל לא מזמן להיות
בניו יורק וראיתי שלא היה רמזורי שמע
למשל, לא ראיתי שכל האוטובוסים נגישים
הנמכת מדרכות למשל טובה שם אבל זאת
לא חוכמה גדולה זאת עיר במישור וגם בתל
אביב הנמכת המדרכות היא לא רעה בטח
יחסית לירושלים ולערים הרריות אחרות.
אז אני חושב שהמקום שלנו לא כזה רע
יש הרבה אתגרים, שינויים שצריך לעשות
והשינוי הכי חשוב שצריך לעשות והבסיסי
זה שינוי תודעתי תפיסתי . עדיין לא מספיק
בחברה שלנו מאמינים שאדם עם מוגבלות
באמת יכול לעבוד, לחיות את החיים ולבחור
בחירות, להתחתן לעשות ילדים לעשות
כל מה שבן אדם אחר שואף ורוצה. עדיין
בלא מעט מיקרים זה משתנה. מתנהגים
עדיין בשיטת החסד, הרחמים, מסכנים
אומללים בוא נעשה להם טובה אנחנו רוצים
כמובן רוצים לעזור לסייע לתמוך החברה
הישראלית טובה בזה אגב אבל לצד הגישה
הזאת אנחנו שוללים את זכויות האדם איך
אנחנו יוצרים מצב שאנשים עם מוגבלות
והחברה הישראלית רואים את האדם עם
מוגבלות זכאי ללמוד, לגור איפה שהוא רוצה
לעבוד בשוק חופשי לחיות את חייו.
אתי פרץ: אתה אומר משהו יותר עמוק
ואנחנו חושבים שאנחנו אחד הבודדים
ואולי היחיד. זה משהו שהוא סביב השעון,
אז אולי תגיד מה אתה מצפה נניח בתחום
של התודעה שיעשה?
אחיה קמארה: אני רוצה להדגיש זה לא
רק החברה כמכלול שרואים את האנשים
עם מוגבלות כאנשים שלא יכולים אלא
גם האנשים עם מגובלות עצמם אנחנו
גדלנו בסביבה שהתפיסה שהם נחותים
"הקיצוצים
בתקציב
איום
מהווים
על זכויות
גדול
האנשים עם מוגבלות"