20 / 64
כסלו תשע"ה דצמבר 4102
20
המשך מעמ' 71
כשזה לא בחקיקה אז מי שרוצה עושה ומי
שלא רוצה לא עושה. אנחנו רואים שלא
בכל הצמתים בארץ יש רמזורי שמע ועדיין
אני באמת לא מאלה שחושבים שהכול
חייב להיות בחקיקה, אבל אני מסכים
איתך ששוב זה מראה את השינוי הגדול
שהחברה הישראלית עוברת למרות שאין
חקיקה קמות כל מיני רשויות מקומיות
כל מיני גופים ודואגים לנגישות לאנשים
עם מוגבלות ולכלל האוכלוסייה בשביל
שלכלום יהיה קל יותר נוח יותר איכותי יותר
בטיחותי יותר להסתובב במרחב הציבורי
הישראלי. אני רוצה אבל להתייחס להשלים
את השאלה שלך. אמרנו מהפכת הנגישות
שהנציבות שלנו מובילה היא מוכיחה את
הנוכחות של אנשים עם מוגבלות במרחב
הישראלי ואנחנו חושבים שזה עושה שינוי
תודעתי מספר אחד אבל, זה לא רק זה
אנחנו עושים גם כל מה שאנחנו יכולים
לעשות כמובן זה לא מספיק בשביל לעשות
שינוי בתפיסות של הציבור את האנשים
עם מוגבלות זה מתחיל מאתרי אינטרנט
שלנו שמוצף בחומרים ואני ממליץ לכל
אחד להיכנס לאתר שלנו ולראות תיכנסו
לגוגול ותרשמו נציבות שוויון לאנשים עם
מוגבלות מרכז הנגישות אתם תקבלו את
המידע באופן מלא יש שם גם מידע בנושא
הנגישות מאוד מאוד עשיר ומעמיק אבל לא
רק על הנגישות גם על הנושא של שילוב
בחינוך, על הנושא של האמנת האו"ם, על
הנושא של שילוב בתעסוקה, כל מיני נושאים
שמטרידים אותנו כאנשים עם מוגבלות
בישראל וזה לא רק אתר האינטרנט זה
הפייסבוק וזה הקמפיינים הציבוריים שאנחנו
עושים לפחות פעם בשנה ברדיו והשנה אני
מקווה שגם בטלוויזיה בעיתונות באינטרנט
שמנסים להעביר לציבור הישראלי מה זה
אומר שהכול סגור בפניך שאתה לא יכול
לצרוך שירותים וכדומה ההרצאות שאנחנו
עושים מאות בשנה שעובדי הנציבות
מעבירים וכל מי שרוצה מוזמן לבוא ולהזמין
אותנו אנחנו נבוא לכל מקום כמובן בתאום
מראש כשיש מספיק קהל אבל אנחנו
מגיעים לכל מקום גם בעברית גם בערבית
החומרים שלנו דרך אגב הם גם בעברית וגם
בערבית אנחנו כמובן מאוד מאוד מנסים
להשפיע על אנשי מפתח נקרא לזה, אחד, זה
על האנשים שאחראים על הנושא הנגישות
מורשי נגישות, רכזי נגישות בעיקר ברשויות
המקומיות ובמשרדי הממשלה ששם הכוח
הגדול שלנו כי אנחנו משרד המשפטים
נאמני נגישות האנשים עם מוגבלות עצמם
אנחנו מאוד מנסים ליצור מצב שלהתחבר
לארגונים של אנשים עם מוגבלות להעצים
אנשים עם מוגבלות ליידע אותם מה
הזכויות שלהם איך הם עומדים על הזכויות
שלהם. למשל ב-21/3 כמו כל שנה אנחנו
מציינים את היום הבינלאומי לזכויות אנשים
עם מוגבלות אנחנו בדרך כלל עושים כנס
גדול מאוד בנושא שמעסיק אנשים עם
מוגבלות את הנציבות שלנו השנה כמו לפני
שלוש או ארבע שנים אנחנו עושים פעילות
שטח למעלה מ-0001 פעילים אנשים עם
מוגבלות ברובם אבל גם אנשים שללא
מגבלות בעיקר מתנועות הנוער והאנשים
עם מוגבלות הם בעיקר מהקהילה נגישה
ובחברה למתנסים ברחבי הארץ מהמרכזים
לחיים עצמאיים מארגונים כמו אקי"ם, בקול
ואגודת החרשים ועוד הרבה מאוד ארגונים
פעיליםשאנחנו עשינו הכשרות הכנו חומרים
גם בעברית גם בערבית וגם ברוסית והמטרה
היא שביום הזה ב-21/3 הם יסתובבו ברחבי
הערים שלנו כל אחד בקהילה שלו ייגשו
לעסקים קטנים המטרה פה היא העסקים
הקטנים אנחנו זהינו את הנישה הזאת של
עסקים קטנים שבעצם אולי לא מודעים
לקיומו של חוק הנגישות וניגשים לבעל
אותה חנות בעל אותה פיצריה בעל אותה
מתפרה בעל אותו עסק קטן אני מדגיש
ואומרים לו תראה בגלל המדרגה שפה אני
לא יכול להיות לקוח שלך אני גר פה.
ישראל פרץ: חמש שנים אתה עוד מעט
בתפקיד כנציב, אתה יכול לסכם אותם
מהם טביעות האצבעות שלך בתוך
המערכת הזאת בתוך הנציבות מה קידמת?
מהו המוטו המרכזי שלך בחמש שנים
האחרונות?
אחיה קמארה: אני חושב שדבר אחד
זה הנושא שלשים את האנשים עם
מוגבלות ברוח העיקרון של האמנת האו"ם
בסיס של כל
nothing about us without us
ההחלטות שמתקבלות בנציבות בבסיס של
העבודהשלנו מולמשרדי הממשלההאחרים
אני ייתן שתי דוגמאות לנציבות שלנו יש לפי
חוק וועדה מייעצת בוועדה המייעצת יש רוב
לאנשים עם מוגבלות נציבות של כל הסוגים
של מוגבלות כמעט הוועדה המייעצת הזאת
מביאה כל מיני קולות מהשטח משפיעה
על ההחלטות של הנציבות, זו דוגמה אחת.
בכל הדיונים שלנו על התקנות השונות
אנחנו עושים שולחנות עגולים מתייעצים
עם אנשים עם מוגבלות אנחנו מעריכים כי
התקנות נגישות השירות שזה מפעל אדיר
"אני מוטרד מכמה איומים איום אחד לדעתי החולשה של
הארגונים של אנשים עם מוגבלות והפיצול בניהם גדולים וזה
מחליש מאוד את הקול של אנשים עם מוגבלות"
אכיפת חוק השוויון על ידי הנציבות. פיקוח על צוות נציבות השוויון בסיור הכרות עם נושא החיים בקהילה, בהוסטל בצפון.
הנגשת שרותי התקשורת בחברות הסלולר.