2
∂µ
‰‚‡„ ‰Â˜˙ ÔÈ· ¯Ú‰
א
ינני מחנך במקצועי, אבל הייתי מחנך קבוצה בשנותי
בקיבוץ, במוסד החינוכי בכפר מנחם. אלה היו שנים קשות,
בלשון המעטה. מכל התפקידים שמילאתי עד אז, עורך
עיתון, מזכיר קיבוץ, זה היה הקשה ביותר. הרגשתי שאני
חי בתוך פרדוכס מתמשך: הנערים אינם רוצים ש"אחנך"
אותם, אני וכל עולם המחנכים והמורים חשודים בעיניהם,
אבל אם לא אעסוק בדרך זו או אחרת בעבודת החינוך, הם
יתפרקו ויחושו מצוקה. בזה לא נגמר הפרדוכס. המערכת
ציפתה ממני להשליט משמעת ולאכוף את כללי המוסד,
ולי העיסוק המתמיד הזה במשמעת ובחוקים נראה חסר
תוחלת, וחשוב הרבה פחות מתכני החינוך. גם ההורים לא
הקלו על המלאכה. אני הייתי האחראי בעיניהם לכל בעיה
של נער, מצוקה נפשית, חברתית או לימודית, ולמען
האמת, הצדק היה אתם.
תקופת העבודה בחינוך נמשכה שלוש שנים, ומשם חזרתי
בשמחה לתחומים שלהם נועדתי, כתיבה ועריכה. אבל מאז
אני מסתכל בהערצה על אלה שבחרו במקצוע חינוך נערים
כדרך חיים. נראה, שזו החטיבה הקשה ביותר ממבין חטי
–
בות החינוך השונות, מתסכלת בדרך כלל, הכשלונות צפים
על פני השטח ואת ההישגים מגלים רק לאורך השנים.
בגיליון זה נגענו במעט מהסוגיות הקשורות בכך. בראש
הגיליון, מאמר לזכרו של איש מיוחד, שאולי הקדים את
זמנו ומת בטרם עת, אילן גור-זאב.
קריאה נעימה
Ôȇ ÌÈ‚˘È‰‰ ˙‡ ∫¯Ú ÍÂÈÁ
„ÈÓ Ìȇ¯
ר ו ב י ק ר ו ז נ ט ל
עורך "פנים"
יוסי וסרמן
מזכ"ל הסתדרות המורים
ב
ני הנוער הם מקור לשני רגשות מנוגדים:
תקווה ודאגה. התקווה היא שהנוער איננו נגוע
במחלות החברה ובשמרנות המבוגרים ויביא
לשינוי חברתי ותרבותי, כפי שניסח זאת מרטין
בובר: הנוער הוא הסיכוי הנצחי להתחדשות
האנושות. הדאגה נובעת מכך שבדרך כלל אנו,
המבוגרים, איננו מבינים לעתים קרובות את שפת
הנוער, את העולם התרבותי שלו, ואנו פוחדים
שאולי יפגע בערכים מקודשים, ודואגים שמא
באמת "הולך ופוחת הדור".
עבור מערכת החינוך הנוער הוא אתגר מיוחד
ולא קל לפיצוח. הילדים הרכים בגן ובבית הספר
היסודי פתוחים ללימוד, להקשבה ולאמון מלא
במחנכים ובהורים. בני הנוער חשדנים ומרדנים
מטבעם, ואינם מוכנים לקבל את הערכים
והנוהגים של הדור המבוגר כמו שהם.
גיליון זה של "פנים" עוסק במתח בין שני
הרגשות האלה. רגש הדאגה מופנה מטבע
הדברים ביתר שאת לקבוצות נוער שהחברה לא
היטיבה אתם, נוער בסיכון, נוער בקבוצות
מודרות ועוד. הרבה מחשבה מושקעת בנוער,
הרבה תוכניות יוצאות לדרך, כי כולנו יודעים:
פני החברה העתידית הם כפני הנוער של היום.
בברכה
