ÚȈ‰ ¨ÏÓ¯Ó‰ ÍÂÈÁ‰ „‚ ‡ˆÈ ·‡Ê≠¯Â‚ ÔÏȇ ßÙ¯Ù
‚È˘Ó‰Â ˙ȯÂÙ҇Ȅ‰ ‰ÈÙÂÒÂÏÈÙ‰ ¨„‚΢ ÍÂÈÁ‰ ˙‡
Ï˘ Â˙ÂÓÏ ÌÈÈ˙˘ ˙‡ÏÓ· Ɖ˘„Á‰ ˙ÂÈÓ˘Èˇ‰ ˙‡
˙ÂȯÂȈÈÊÂÙ‡‰Â ‰·‰‡‰ ÛÂÒÂÏÈÙ
‰·‰‡·Â ıÓ‡·
¥
‰ Ò Ó
א ר י ה ק י ז ל
יפור חייו ופרשת מותו המהיר והטרגי של
פרופ' אילן גור-זאב מהפקולטה לחינוך באוני
–
ברסיטת חיפה, מייצגים במידה רבה את הקט
–
בים שבהם נע: נגד החינוך המנרמל ובעד
האהבה והשגב.
בשבועות האחרונים לפני מותו לפני שנתיים,
חש ברע. סדרה של בדיקות לא הצליחו לפתור את
התעלומה ואף בלבלו, אולם האחרונות שבהן
הביאו לפסיקה כי מדובר בסרטן שהתפשט, והוא
התרשם כי מדובר במחלה ללא תקנה וללא
תוחלת חיים שיש בה איכות ומהות.
ß‚ ‰˙Èη ¯ÂÚÈ˘ ̘ӷ ‰ÈÙÂÒÂÏÈ٠ȯÙÒ
יסודות הפילוסופיה החינוכית של אילן גור-
זאב, יליד 5591, נטועים בשכונת ילדותו, שכונת
העוני הזנוחה חליסה בחיפה. אז זו הייתה שכונה
מעורבת, שברחובותיה התגוררו ערבים בודדים
שהחליטו לא לעזוב, או שלא גורשו עם הקמת
מדינת ישראל, וכן יהודים שהגיעו, כמו אביו
שנחלץ מבורות המוות במטהאוזן, לאחר תופת
שואת יהודי אירופה, או מארצות ערב.
משם עבר עם משפחתו בעלת התודעה הימנית-
רוויזיוניסטית לכפר אתא, יישוב צנוע שנודע בגלל
מפעל גדול למוצרי לבוש, שלימים נסגר בתום
מאבק פועלים חסר סיכוי נגד דורסנות קפיטליס
–
טית. שם, בין הבתים הצנועים והאנשים שניסו
לשקם את סיפור חייהם המתפורר, בילה בקריאה
אינטנסיבית של ספרי פילוסופיה ובשיטוט בין תלי
החרסים שבסביבת מגוריו. הייתה זו סביבה
שצפתה מן הצד האחד אל הגליל התחתון ומן הצד
האחר אל הכרמל, אשר בפסגתו החלה באותן שנים
בניית האוניברסיטה של חיפה שלימים כינה את
המגדל שלה בשמות לא מחמיאים.
משיכתו לספרי שירה והגות עלתה על תקוות
מוריו כי יפקוד את ספסל הלימודים. אילן הצעיר,
שנקרא אז אילן-מלך וילצ'יק,
הפסיק לפקוד בקביעות את בית
הספר בכיתה ג'. אמו, שהבינה כי
הוא מבקש את "המרחב שלו",
הפצירה במוריו להניח לו להיות
בטבע שכה אהב ולקרוא את הספ
–
רים מחוץ לגבולות בית הספר.
שם, על הגבעות בין כפר אתא
לשפרעם, קרא שני ספרים ביום
והתעמק בהוגים הגדולים שלימים
יתכתב איתם כמעט בכל משפט.
בגיל 21 קיבל את פרס שר החי
–
נוך הישראלי על פרסום מאמר שעסק באפשרות
שהאימפריה הסובייטית תיפול, וחלם להיות
משורר מודרניסטי מהפכני. לימים גם פרסם ספר
שירה ראשון "כוורת של מילים".
אז גם שאל את עצמו כיצד אפשר להיות אוטו
–
נומי ו"מענטש" בעולם א-הומאניסטי? שאלה זו
לא הפסיקה להעסיק אותו עד יום מותו, בחפשו
אחר שפה שתאפשר חריגה ואי הליכה בתלם
שאותו כה תקף במאמריו הראשונים.
˙‡ ϷȘ ±≤ ÏÈ‚·
ÍÂÈÁ‰ ¯˘ Ò¯Ù
ÌÂÒ¯Ù ÏÚ Èχ¯˘È‰
˜ÒÚ˘ ¯Ó‡Ó
‰È¯ÙÓȇ‰˘ ˙¯˘Ù‡·
¨ÏÂÙÈ˙ ˙ÈËÈÈ·ÂÒ‰
¯¯Â˘Ó ˙ÂÈ‰Ï ÌÏÁÂ
ÈÎÙ‰Ó ÈËÒȯ„ÂÓ
4
‡Â‰ ÏÊȘ ‰È¯‡ ¯¢„
¨ÍÂÈÁ‰ Ï˘ ÛÂÒÂÏÈÙ
‰ËϘى Ï‚Ò ¯·Á
˙ËÈÒ¯·È‡· ÍÂÈÁÏ
˜ÒÂÚ˘ ¨‰ÙÈÁ
¨ÌÈ„ÏÈ ÌÚ ‰ÈÙÂÒÂÏÈÙ·
„ÂÓÈÏ È¯ÙÒ ¯˜Á
ÌÈ·È˯Â
ס