הסיפור ניצב לצידו של בן
המעמד החלש, הגובר בסופו
של דבר על המכשולים ומנצח
בדרך כלל את יריביו החזקים,
בעיקר על ידי תחבולה מתו
–
חכמת )נוי, 3991(. בסיפור
הגרמני, העימות חל בין המלך
הנמצא בראש ההיררכיה
החברתית, ובין דלת העם, קרי,
האיכר העני ובתו: העני אשר
נתן למלך במתנה מכתש אשר מצא בחצרו, דורש
גם את העלי, ולא - יישב בבית האסורים. בסיפור
העירקי, לעומת זאת, העימות המעמדי חל בין
העשיר לעני.
לצד הצורך הפסיכולוגי לבטא את המשאלות
הסמויות הנ"ל, נראה כי בסיפור העירקי יש
משמעות לקיום העימות בין שני אנשים "מן
השורה" דווקא, שכן באמצעותו ניתנת אפשרות
להטמיע את אחד הערכים החברתיים החשובים
ביהדות ובחברה העירקית: הדאגה לעניים.
התחשבות בעניים מהווה חלק מההוויה היהודית
מקדמת דנא, וכבר במקורות אנו מצווים על דאגה
ר
ַ
ש
ְ
ע
ַ
ל-מ
ָּ
ת-כ
ֶ
ר א
ֵ
ש
ְ
ע
ַ
ה ל
ֶּ
ל
ַ
כ
ְ
י ת
ִּ
להם, כנאמר: "כ
ה
ָּ
ת
ַ
ת
ָ
נ
ְ
ר: ו
ֵ
ש
ֲ
ע
ַּ
מ
ַ
ת ה
ַ
נ
ְ
ת ש
ִ
יש
ִ
ל
ְּ
ש
ַ
ה ה
ָ
נ
ָּ
ש
ַּ
, ב
ָ
ך
ְ
ת
ָ
א
ּ
בו
ְּ
ת
,ָ
יך
ֶ
ר
ָ
ע
ְ
ש
ִ
ב
ּ
לו
ְ
כ
ָ
א
ְ
ה, ו
ָ
נ
ָ
מ
ְ
ל
ַ
א
ָ
ל
ְ
ם ו
ֹ
תו
ָ
ּ
י
ַ
ר ל
ֵ
ּ
ג
ַ
י, ל
ִ
ו
ֵ
ּ
ל
ַ
ל
" )דברים כ"ו, יב'(. היחס החיובי אל העני
ּ
עו
ֵ
ב
ָ
ש
ְ
ו
–
ים מהווה אבן יסוד בערכי החברה היהודית-
העירקית, אשר הקימה ארגונים סוציאליים מבוס
–
סים על מנת לעזור לעניים בקבלת שירותי סעד,
בריאות והשכלה )יפתח, 8791(.
דמותו של העשיר מנוגדת לזו של העני. הלה
יוצרת אמפתיה כלפי העני באמצעות מילים
בעלות מטען ריגושי, כגון: "מסכן". בתיאורים
אלה היא מכוונת למידה של חסד ורחמים כלפיו
בשל עוניו. לכן, על אף שאין הדבר נאמר בריש
גלי, כאשר העשיר דורש את הארנק לעצמו, הוא
מתקבל כנלוז וחסר לב. תכונותיו אלה מקבלות
משנה תוקף בהמשך, באמצעות התשובות השט
–
חיות אותן הוא עונה לשופט: כאשר השופט
מבקש להביא לו את "הכי מתוק בעולם והכי טוב
והכי שמן" העשיר מתמקד בכישוריה הגסטרונו
–
מיים של אשתו וביופייה החיצוני, בעוד העני
עונה כי האדמה היא השמנה, האישה יפה והעולם
מתוק. הפן הערכי ביחס אל העניים מקבל את
ביטויו במשפט ההסגר של הלה, שהנו שיפוטי:
"בן אדם אומר לך שאין לו, צריך להתחשב בו.
נכון, אי אפשר לעבור על החוק, אבל תתחשב
בו". אחר כך ממשיכה ומספרת: "טוב, השופט
ויתר לו". קבלת השופט את דברי האישה מחזקת
את התפיסה לפיה יש להתחשב בעניים.
עימות אחר המתקיים בשני הנוסחים, הינו העי
–
מות המשפחתי: נוי )0791( מציין כי בסיפורים
בהם מתרחש עימות משפחתי מתגלה ניגוד האינ
–
טרסים בין הנפשות השונות, הלובש צורה של
סכסוך, גלוי או מוסווה. בסיפור הגרמני קיימים
שני עימותים משפחתיים: האחד, בין האב ובתו,
והשני בין המלך ואשתו: העימות מתרחש כאשר
האב מבקש למסור את המכתש למלך, ואילו בתו
חושבת שצריך למצוא קודם את העלי. האב
מתנגד לדבריה ועושה כרצונו. בפעם השנייה,
Ï˘ ‰Â‚Ò· ÛÒ ÔÈÈÙ‡Ó
Æ¯È˘È‰ ¯Â·È„‰ Âȉ ‰Ï‰
ȯ·„ ˙‡ ˙ËËˆÓ ‡È‰ ¯˘‡Î
˙¯˘Ù‡Ó ˙¯ÙÒÓ‰ ¨˙ÂÈÂÓ„‰
˙‡ ¢ÚÂÓ˘Ï¢ ÔÈʇÓÏ
Ô˙‡ ‰ÈÈÁÓ ¨Ô‰È˙ÂϘ
119