פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 109

העלילה זוזי מאופיינת באמצעות מיטתה - היא
נראית צמודה למיטתה בתנוחות שונות. לאחר
ששמש נמצאה הן חוזרות הביתה ושמש היא זו
שמאופיינת באמצעות המיטה. פתרון המשבר בא
לידי ביטוי בתוך המיטה, במקום האינטימי
ביותר בזוגיות, זוזי ושמש נראות מחובקות בתוך
מיטה אחת.
*האוכל
בחלק הראשון של העלילה חלוקת התפקידים
הזוגית בין השתיים ברורה: שמש היא זו שדואגת
לנושא הבישול בבית: היא אופה עוגת סוכר,
מבשלת דייסה ויוצאת החוצה כדי ללקט פטריות
למרק. כאשר היא אינה חוזרת הביתה זוזי תוהה
מה קורה עם ארוחת הצהריים, מאחר ששמש לא
הייתה שם כדי לדאוג למזונה. בחלק השני של
הסיפור זוזי מקבלת את התפקיד: "בבית זוזי
הכינה לשמש תה עם לימון להרגעת הגרון והבי –
אה לה פרוסה של עוגת קינמון" )עמ' 52(.
המוטיבים בהם דנתי עוסקים בסיפוק צרכים
מרכזיים בזוגיות: הבית המגן מפני הסערה שבחוץ,
המיטה המייצגת את האינטימיות, את הסיפוק
המיני והרגשי בזוגיות. הדאגה באמצעות המזון
והכביסה מייצגת את פעולות הבית השוטפות.
*הכלב בוץ
בוץ הוא הדמות המשנית הגברית בסיפור.
ץ' ּוּהמילה ב (butch) באנגלית הוא כינוי לאישה
גברית או לסבית גברית )רמז להיבט ההומוסק –
סואלי ביצירה(. בוץ אפוא הוא כלב ממין זכר
ושמו מעיד על כך. הוא לבן ומכוסה כתמים שחו –
רים. בוץ מופיע פעמיים בעלילה והופעתו תמיד
מחוץ לבית של זוזי ושמש. הוא נפגש פעם עם
שמש ופעם עם זוזי, ושני המפגשים מחזקים את
ההנחה שבוץ אינו "הצלע השלישית" בחברות,
אלא דמות שצצה לפרק זמן קצר. האיורים מדגי –
שים את ההפרדה בין הזוגיות של זוזי ושמש
לחברות עם בוץ. בוץ הוא חבר נאמן, משחק
ומשתעשע, עוזר בשעת הצורך וממשיך לדרכו.
ÌÈÈ˙ÁÙ˘Ó ÌÈÒÁÈ
קריאה ב"זוזי שמש" היא תהליך של קילוף
שכבות, כאשר בכל קריאה נחשפת שכבה חדשה
של היצירה המעניקה לה פרשנות חדשה. שכבה
שנייה סותרת את הראשונה וכך הלאה.
בחלק זה אציע פרשנות ביוגרפית-פסיכולוגית,
אשר באה לידי ביטוי ביצירה: ילדותה של הסופ –
רת דפנה בן צבי, הבית שבו גדלה ומערכת היח –
סים עם הוריה מחד גיסא, והכתיבה לילדים כרי –
פוי מאידך גיסא. התייחסות לאלה חושפת יסודות
אוטוביוגרפיים הקיימים ביצירה.
בראיון שהעניקה לעיתון "הארץ" ב-2102,
אמרה בן צבי: "אני חוזרת לעולם שלא היה לי,
כותבת שוב ושוב אותם סיפורים, שבהם אני רוצה
לומר, שכמה שלא מסתבכים עם עצב וגעגוע, לא
קורה דבר נורא, כי יש משהו מאוד מוגן בחברות
ואהבה" )רותם, 2102(.
בן צבי נולדה להורים ניצולי שואה. אביה היה
איש אנרגטי ומלא חיים, ולעומתו, האם ככל
הנראה סבלה מדיכאון. בן צבי גדלה בבדידות
רבה ונמלטה אל עולם של פנטזיות. אביה העניק
לה אהבה ומסירות והאם קראה לה סיפורים )זר,
8002, רותם, 2102(.
יסודות אלה עצב, קדרות ובדידות, אהבה וחב –
רות והבריחה לפנטזיה, לעולם הבדיוני, מצויים
בספריה של בן צבי. בספרה הראשון, "צב מצב"
נחלץ הצב משריונו, מביתו, ויוצא למסע מחוץ
לחורשה, מסע שבו הוא פוגש חברים חדשים.
בספרה השני "הצב מצב בעמק רפאים" יוצא צב
מצב לגלות מי היא מועקה המטרידה אותו בחורף.
ב"זוזי שמש" מתקיימת התכתבות של היוצרת
עם יצירותיה שלה ועם עברה: "כל פעם אני
תופשת אותם דברים אחרת. ובכל פעם אני מנסה
לתפוס משהו על עצב ובדידות, על אובדן גדול
שאין לו תקנה" )רותם, 2102(. מערכת היחסים
המוצגת ביצירה עשויה אפוא להיות בין אם
‡È‰ ¢˘Ó˘ ÈÊÂÊ¢· ‰‡È¯˜
¨˙·΢ ÛÂÏȘ Ï˘ ÍÈω˙
˙Ù˘Á ‰‡È¯˜ Ïη ¯˘‡Î
‰¯ÈˆÈ‰ Ï˘ ‰˘„Á ‰·Î˘
‰˘„Á ˙Â˘¯Ù ‰Ï ‰˜ÈÚÓ‰
109