פעולות נוספות באיורים כגון: קולעת צמות,
, בבועות,
ֹ
יו
ֹ
עושה יוגה, משחקת בכדור, ביו
קוראת ספר, מחליקה על גלגיליות ועוד.
ריבוי הפעולות הנקשר לשמש, לעומת הסטטי
–
ות וצמצום בטקסט המילולי והחזותי, הנקשר
לזוזי, מדגיש את הפער והניגוד בין שתי הדמויות.
˙ÂÈ· ≠ ‰È˙
מערכת היחסים בין השתיים המתוארת במילים
ובאיורים, חושפת דינמיקה סטריאוטיפית של שני
בעלי החיים אלה ומרחיבה את המידע על כל אחת
מהחברות. אני סבורה ששמש הכלבה הפעלתנית
מאופיינת ב"נאמנות כלבית", כלומר, נאמנות לא
מוערכת וזוזי מאופיינת כחתולה שמנה ונהנתנית.
הדיאלוג הראשון בין השתיים חושף, כך נראה
לי, נתינה חד צדדית ביחסים.
שמש מפנקת את זוזי ועושה
מאמצים לזכות בתשומת לבה.
בצד שמאל של הכפולה נראית
שמש לבושה בסינר, מגבת על
זרועה, כפפה ביד אחת והיא
רוכנת להגיש לשמש משקה חם.
זוזי שרועה במיטתה ובולעת
פרוסת עוגה. בצד ימין של
הכפולה ניצב השולחן, אשר
האופן שבו הוא ניצב מלמד על היחסים ביניהן:
כיסא אחד פונה החוצה, לקוראים, והשני מונח
בתוך השולחן. כוס משקה חם מונחת על השול
–
חן, במקום שהכיסא הפונה החוצה. ניתן להסיק
מהאיור ששמש שותה את המשקה ואוכלת את
פרוסת העוגה לבדה.
הטקסט המילולי מרחיב את המידע על מערכת
היחסים בין השתיים. זוזי מאופיינת באי שביעות
רצון ובתלונות: "אני באמת לא מבינה," התלונ
–
נה?!"
ֵ
נה, "למה אי אפשר לאכול תוך כדי ש
המענה של שמש מראה על דאגתה ואהבתה
לחברתה: "כדי להשאיר אותך בכושר", צחקה
שמש והביטה בחברתה באושר" )עמ' 4(. שמש
מאופיינת בדברנות ובחשיפת רגשות: היא
שואלת שאלות, מציעה הצעות למשחקים וחוש
–
פת את רגשותיה. זוזי סבילה גם בשיחה ומעט
מילים מוקדשות לה. כאמור היא מאופיינת
בפעלים אשר משקפים את העדפותיה ותכונו
–
תיה: פקחה )עיניים(, התמתחה )בעצלתיים(,
התלוננה, פיהקה, בלעה, מעדיפה )לישון(.
˙ÂÁÈ˙Ù ≠ ˙¯ȂÒ
זוזי מאופיינת בצמצום ובסגירות. דמותה המא
–
וירת נמצאת תמיד באותו המקום על דף הספר
בתוך המיטה ובתוך הבית, ולעומתה, דמותה של
ת, מופיעה במקומות
ּ
שמש המאופיינת בפתיחו
שונים במרחב הדף. שני ניגודים אלה משתלבים
עם עונות השנה המנוגדות - חורף וקיץ, כאשר
שתי הדמויות מאופיינות בהתאם לכל אחת
מהעונות. שמש כמהה לצאת מן הבית: המרחב
מחוץ לבית מאפשר לה חירות, הנאה וסיפוק:
"שמש הסיטה את הווילון והביטה בעצב דרך
החלון. "מתי כבר יגיע הקיץ," נאנחה, מצוברחת,
אני כל כך מתגעגעת להתרוצץ בגינה הפורחת"
)עמ', 01(.
הופעתה של קרן השמש מפיחה חיים בשמש.
היא יוצאת אל המרחב הפתוח ושם היא פוגשת
את בוץ הכלב. באיור נראים שני הכלבים דוהרים
אחד לקראת השני על פני כפולה. שניהם נראים
בזמן הדהירה, כאשר גופם בתנועה: ידיהם מונ
–
פות לצדדים ורגליהם פסוקות כבזמן דהירה. בוץ
ושמש משחקים, מדלגים, רודפים זה לזה אחרי
הזנב ומאמנים בקפיצות ארנב. ימי החורף מונעים
ממנה את כל אלה והיא כלואה בבדידות ושעמום
עם זוזי.
כנראה היציאה מהבית אל המרחב הציבורי היא
הזדמנות להשתחרר מזוזי, מרגשות העצבות,
חוסר הסיפוק והבדידות. על אף הפחד הגדול של
שמש מהגשם, היא יוצאת מהבית תוך ידיעה
שהוא יכול לחזור. ואכן הוא חוזר. הגשם מתחיל
כטיפה אשר הולכת ומתגברת והופכת לגשם
שהופך לברד.
מערכת היחסים בין זוזי לשמש היא מערכת
יחסים קרנבלית, המושתתת על ניגודיות. ההיבט
הקרנבלי נמשך, כאשר התפקידים בין השתיים
משתנים.
ÌȄȘÙ˙‰ ÍÂÙȉ
כפי שנאמר בחלק הראשון של העלילה, הקור
–
אים מתוודעים למערכת היחסים הדיכוטומית בין
זוזי לשמש. האיור שעל הכריכה מעורר ציפיות
בקרב הקוראים, אך מהר מאוד נוצר פער בין
ציפיות הקוראים לבין מה שמתנהל בחברות בין
השתיים. החלק השני בעלילה מאתגר שוב את
ציפיות הקוראים, כאשר הוא מאופיין בהיפוך
104
¯˘˜‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ È·ȯ
˙ÂÈËËÒ‰ ˙ÓÂÚÏ ¨˘Ó˘Ï
ÈÏÂÏÈÓ‰ ËҘ˷ ̈ӈÂ
¨ÈÊÂÊÏ ¯˘˜‰ ¨È˙ÂÊÁ‰Â
„‚ȉ ¯ÚÙ‰ ˙‡ ˘È‚„Ó
˙ÂÈÂÓ„‰ È˙˘ ÔÈ·
