פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 95

הכותרת בסיפור קושקוש: )קושקוש שואל: "איך
נולדתי?"( הכותרת בסיפור זה בנויה ממשפט אחד
מורכב, המכיל בתוכו פסוקית שאלה ישירה
)שאלת תוכן, המבקשת תשובה(, המשמשת כמו –
שא. ניתן לסווג את הכותרת בתור כותרת סמנטית
)ממצה( וגם מפתה; היא מספקת מידע לקורא
מראש, ומעוררת אצלו ציפיות באשר לנושא הנדון
וגם באשר לדמות המרכזית בסיפור, שהיא דמותו
של קושקוש. מוצג לפנינו ילד עם שם צלילי
נחמד, מעין אונומטופאה, האופייני לכינויים ליל –
דים בגיל זה. חלקו הראשון של המשפט הכולל את
פסוקית השאלה )קושקוש שואל: איך נולדתי(
נכתב בגוף שלישי, והשני בגוף ראשון )הוא, קוש –
קוש, שואל דיווחו של הדובר בשיר איך אני נולד –
תי דיווחו של קושקוש(, כלומר, הגיבור מסומן
בגוף שלישי, והדובר מביא לילדים את סיפורו של
קושקוש ובו בזמן חושף את דמות הגיבור ואף
מכניס בפיו, בגוף ראשון, שאלה המעניינת אותו.
המשחק הזה בשני גופים במשפט אחד אף הוא
יוצר מתח ופיתוי. הכותרת המפורשת של הסיפור
בערבית אולי מפתה יותר בשל החשיפה המוקדמת
של הדמות הראשית, המעוררת עניין בשמה, אך
גשֶהלשון יותר מדווחת, מרחיקה את הדובר מר
אישי, בשונה מן הכותרת בסיפורה של דגון שראי –
נו לעיל. נראה זאת יותר בסעיפים שלהלן, במיוחד
בסעיף הלשון הריגושית.
המשלב הלשוני בסיפור "איך באתי לעולם?":
שאלת המשלב הלשוני בשפה העברית היא פחות
מורכבת מאשר בשפה הערבית, משום שהפער
בין השפה הדבורה לבין השפה הכתובה מצומצם
יותר. אין לעברית "שפה ספרותית" כמו לערבית,
והמונח לגבי העברית הוא למעשה כינוי נרדף
לשפה הכתובה. רוב רובן של המילים שגורות
בפיו של הילד בגיל הרך. טקסט סיפורי או שירי
שנועד לגיל הרך אמור אפוא להיות בר הבנה ללא
כל חשש, משום שמספר המילים החדשות והמ –
רכזיות בו יהיה קטן )ביחס לשפה הערבית(.
המשלב הלשוני הדומיננטי המוצע בסיפור
נחשב בינוני, והוא מדבר אל הילד בלשונו. ישנן
מספר מילים שאפשר לסווג אותן כמשלב גבוה,
ם,ֶחֶרע, רֶית, זִיצֵּחלקן מן השפה המדעית כמו: ב
ר. נוסף למילים אלו, ישנן מילים שנחשבותָּבּעו
ל, עבורי, זעיר,ָלשפה גבוהה אך לא מדעית: עול
ל, להתפעל, חלפו, אהדה, צרור של חיוכים:ֵד ָג
ר אל הביצית" )5(, "וישֵשְי ַ"הזרע מתקרב ]...[ ה
י מקום" )5(, "בהתחלה הייתי כל כךִרּבוֲבו ע
ל, אפשרֵדָיר" )7(, "ובכל יום אני עוד קצת גִעָז
ממש להתפעל" )עמ' 9( "חלפו ימים" )01(,
"עזרו לנו עם המון אהדה" )01(, "שולחים לי
ר של חיוכים" )41(.ֹרו ְצ
נוסף לכך, ישנם משפטים הדומים באופיים
ללשון המדוברת מבחינת המבנה התחבירי, ובו
בזמן חלקי הדיבור נמצאים גם במשלב הבינוני
עד הגבוה. שילוב זה יצר משלב מעורב, כעין
שפת ביניים שניתן להשתמש בה ולתקשר עם
קהלי יעד שונים כמו: "ואיך יצאתי בדיוק בזמן"
)1(, "בתוך המים אני ממש שחיין" )עמ' 5(, " ואני
רוצה החוצה, זאת התכנית" )9(, " הם אמרו, קדי –
מה" )עמ' 01(.
המשלב הלשוני בסיפור קושקוש: כמוזכר
לעיל, המשלב הלשוני בשפה הערבית הוא נושא
בעייתי ומורכב, במיוחד לנמענים בגיל הרך.
הפער הניכר בין השפה המדוברת לבין השפה
הספרותית, שהספרים אמורים להיכתב בה, מקשה
את המעבר ממשלב למשלב, יוצר קשיים בהבנה
והופך את משימתו של סופר הילדים הערבי
למשימה קשה, שדורשת ממנו מאמץ כפול - מן
הצד האחד אוצר המילים של הילד הרך ניזון מן
הלשון המדוברת, היינו מן המשלב הנמוך, ומן
הצד האחר, אחת ממטרותיה של ספרות הילדים
היא לספק לקורא הצעיר טקסט ספרותי שיקנה לו
בעתיד הבעה וטעם טוב )וראו גולדברג, 8791(,
דבר שמחייב שימוש במליצה ובמשלב גבוה ביחס
ללשונו של הילד הצעיר.
הסיפור של קושקוש מוצג בשני משלבים לשוני –
ים: הראשון, שפת ביניים המאפשרת לקרוא, להבין
ולהסביר את הכתוב במידת הצורך. חלק ניכר מן
המילים משותף לשפה המדוברת ולספרותית.
אמנם חלק זה שונה מבחינת המבטא, שנוצר כתוצ –
אה מהגייה שונה, אם כי הילדים חכמים דיים כדי
להבין את המילים הנהגות אחרת ומנוקדות אחרת.
במיוחד הם פוגשים משלב זה בסיטואציות
¢ÌÏÂÚÏ È˙‡· Íȇ¢ ¯ÂÙÈÒ·
‰ÏÈÚ٠̇‰ Ï˘ ‰˙ÂÓ„
ÂÊ ˙ÂÏÈÚÙ ¨˙ÈËÈÓ„Â
ÌÈÏÚÙ· ˙‡Ë·˙Ó
95