פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 87

'בחברה מהוגנת' לא דיברו אז על מין והשיחות
על הנושא היו מלוות במבוכה ואף ברגשי אשם
ולעתים גם עוררו כעס )צור, 8891(. באותם ימים
ת הן שהביאו תינוקות במקורן, או שהתיֹהחסידו –
נוקות נמצאו בין עלי הכרוב )צור, שם(, בדומה
להסבר שרווח באירופה במשך דורות. "תסמונת
החסידה", כלשונה של גוברין )7002(, הייתה דרך
המלך למתן תשובה לשאלה "איך באתי לעולם?",
נוסף על דוגמאות אחרות שנלקחו מעולם החי
והצומח, בתקווה שהילדים יפעילו את ההיקש
לבני האדם.
יש לציין, שאף ספרי הלימוד דאז נקטו אותה
גישה. כלומר, לא היו בהם תמונות של אנשים
בעירום, או שהם צוירו ללא איברי המין, או שלע –
תים הם הוסתרו. על תהליך הרבייה לא נאמר
דבר, לא במפורש ולא ברמז. השלב הזה תמיד
הושמט )גוברין,7002(. המילה "תסמונת", בצירוף
"תסמונת החסידה", מגלה יחס שלילי לסיפורי
החסידה ובעלי החיים בכללם, והשימוש באנלו –
גיות מעולם החי והצומח עדיין שנוי במחלוקת
אצל סופרים ואנשי חינוך, הן בשל הגישה המת –
פתלת לנושא והן בשל האינפורמציה המוטעית
שמסופקת לילד.
ברוך )1991( דנה בשאלה "מאין באתי?",
ומדברת על אותם ספרים בספרות הילדים אשר
נותנים תשובה לשאלה הנ"ל באופן מטונימי
לבעלי החיים. היא רואה בה טכניקה מתחמקת,
שמטרתה למנוע את המבוכה בשל רגישות הנו –
שא. 'בריחה' כעין זו, כלשונה, אל המיניות של
בעלי החיים, אינה מספקת תשובה מלאה לשאלה
אלא חצי תשובה.
הספר הראשון שראה אור בעברית בנושא חינוך
מיני היה "תינוק בא לעולם" של לוין וזליגמן,
בתרגומה ובעריכתה של מרים ילן-שטקליס
)תש"ז(. הספר יועד לילדים והוא סיפק תשובות
לחינוך המיני בעקיפין ובאופן אנלוגי לבעלי
חיים, על מנת למנוע את המבוכה מן המבוגר וגם
מן הילד.
יש עוד ספר מעניין בעברית על חינוך מיני:
"סוד החסידה", שכתב זאב סגל יחד עם שותפים
)סגל, שורץ ושורץ, 6691(. הספר הוא מעין מכתב
לבתו בת התשע, שבו הוא מסביר לה איך נולד
ילד, כך שגם ילדים אחרים יכולים לקרוא את
מכתבו )סיפורו( זה, והורים יכולים להשתמש בו
כמדריך בנושא. הקניית החינוך המיני בספר
נעשית בשורה של תחבולות ספרותיות )ברוך,
1991(. הסיפור מתרחש בשוודיה, מקום רחוק,
כדי להימנע מן המבוכה והוא מסופר באנלוגיה
הפוכה זוג החסידות מסבירות לגוזלים שלהן על
חיי המין של האדם. יש להוסיף שהספר נבדל
מספרים רבים שיצאו לאור לפניו וגם אחריו, בכך
שהדמות הילדותית בו היא בת ולאו דווקא בן.
יש עוד להוסיף, שמן הצד האחד, ספרות היל –
דים נתפסת ככלי אמנותי-ביבליותרפי, המתווך
בין שני עולמות ומספק מענה למבוגרים, לא
פחות מאשר לקטנים. לכן היא עשויה לצמצם את
הפער ולשפר את התקשורת ביניהם )שניר,
1102(. ומן הצד האחר, יש לראות בספרות היל –
ה המשקפת את הערכים והנורמותָדים מרא
החברתיות שמשתנים מתקופה לתקופה. שינויים
‰‡Ó‰ Ï˘ ÌÈÚ·¯‡‰ ˙Â˘
ß·‡Ë߉ ·Ï˘Ï ˙·˘Á ≤∞≠‰
Æχ¯˘È· ÈÈÓ‰ ÍÂÈÁ·
Ô‰ ˙„ÈÒÁ‰ ÌÈÓÈ Ì˙‡·
ԯ˜ӷ ˙˜ÂÈ˙ ‡ȷ‰˘
87