אלה תמיד מצאו את דרכם לשירים ולסיפורים
בישראל ובעולם )ברוך, 1991(.
ß∑∞≠‰ ˙¢ ȯÁ‡ ·ˆÓ‰
מאז שנות השבעים של המאה ה-02 חל שינוי
בחברה העברית ביחס לחינוך מיני, וגישות פסיכו
–
לוגיות שצמחו באותה תקופה עודדו את המבוגרים
לשוחח עם הילדים בכל נושא בעייתי אפשרי, ולא
להשאירו בגדר 'טאבו'. גישה חדשה זו מצאה את
דרכה לספרי הילדים בעברית בארץ, כאשר נפרצו
גבולות ה'טאבו' וסיפורים בנושא הזה החלו לצאת
בקצב מואץ, גם אם ברובם היו מתורגמים.
סיפור עברי שנכתב בשלהי שנות השמונים של
המאה ה-02 ומראה התקדמות בנושא החינוך
המיני הוא: "זה לא סוד" )7891(, שכתבה דפנה
שריר לגילאי 4-5 )ציירה: אלישבע געש(. הסיפור
ם בהיריון לבין בנה וחבריו.
ֵ
הוא מעין שיחה בין א
המייחד את הספר הוא שאין בו העלמת מידע.
ם
ֵ
הילד יכול לשאול כל שאלה שהוא רוצה והא
עונה לו בפתיחות ואף מתקנת את הכינויים לאיב
–
רי המין וליחסי המין שילדים נוקטים בשפת רחוב.
‰¯·Á· ‡˘ÂÏ ¯˘˜‰Â ÌÈ„Ïȉ ˙¯ÙÒ
˙È·¯Ú‰
העלאת נושאים רגישים בכלל, וחינוך מיני
בפרט, בספרות הילדים הערבית בישראל, הן
המקורית והן המתורגמת, מועטה מאוד ומשקפת
את היחס של החברה הערבית בישראל לנושא
שנשאר במידה רבה בגדר 'טאבו' בחברה הזו.
כתוצאה מכך, ספרות הילדים אינה נחשבת
בחברה הערבית בארץ כמי שמתאימה לדון בנו
–
שא. בעבר הקרוב אף היה קיים זלזול מסוים
בכתיבה ספרותית לילדים בכלל בשל חוסר מוד
–
עות לחשיבותה.
מצב זה זהה למה שקורה בספרות בעולם הערבי
שמעבר לגבולות ישראל. גם שם ספרות הילדים
עדיין רחוקה מנושא החינוך המיני, במיוחד בנוגע
ליחסי מין, רבייה והזדווגות שנדונו בספרי עיון
שנועדו למבוגרים, וגם המתבגרים נחשפים
לנושא באופן מבוקר דרך ספרי הלימוד. כמובן
שיש לנושא חשיפה מסוג אחר, שלרוב אינה רצו
–
יה, הנעשית דרך אמצעי המדיה השונים והיא
בלתי נמנעת. ספרות הילדים ככלי רב עוצמה
יכולה לתת מענה יעיל בנושא זה, אם כי התמונה
שמצטיירת במציאות מעידה על כיוון אחר לחלו
–
טין; הסיפורים שיצאו לאור עד עכשיו דנים
בנושאים חינוכיים שונים אך אינם נוגעים כלל
בנושאי מין. הם מציגים בפני הילד את העולם
כמקום פסטורלי, אגדי, או שהם עוסקים בסוגיות
פסיכולוגיות וחברתיות מחיי היומיום, האופייני
–
ות לגיל הצעיר.
בציבור הערבי בארץ, המצב דומה אמנם
למתרחש בעולם הערבי, אך בשנים האחרונות
)בערך משנות האלפיים( יצאו לאור ספרי ילדים
העוסקים בשאלות מין ובשאלות רגישות נוספות.
ייתכן שהסיבה לכך היא השפעתה של ספרות
הילדים העברית, שדנה בנושא זה שנים. ואולי
הסיבה להתעוררות בספרות לילדים בערבית
קשורה לשינויים שמתחוללים בחברה הערבית
בארץ, שהיא חברה מודרנית ולאו דווקא מסור
–
תית, בעיקר כשמדובר בחינוך הילדים.
בשנת 5991 נוסד מרכז ספרות הילדים במכל
–
לה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה, והדבר
נתפס כמפנה היסטורי בהתפתחות ספרות הילדים
הערבית בישראל. עד שנת 2002 הוציא המרכז
לאור כ-002 כותרים של ספרי ילדים בערבית
ותרגומים של ספרי ילדים בעברית, ואף נתן חסות
לפעילויות שונות בתחום החינוך וספרות הילדים.
˙˜ÒÂÚ‰ χ¯˘È· ˙È·¯Ú ÌÈ„ÏÈ ˙¯ÙÒ
ÈÈÓ ÍÂÈÁ·
בעשור האחרון יצאו לאור מספר ספרי ילדים
המתייחסים לשאלת המיניות והחינוך המיני. לפני
כר לתכנים מיניים
ֵ
כן, כנאמר, לא היה כל ז
כלשהם בספרות הילדים הערבית בארץ.
אלהאם דוירי-תאברי, סופרת ילדים ופסיכולוגית
מן המגזר הערבי, ערה למחסור זה בסיפורי ילדים
בנושא החינוך המיני. לכן היא נחשבת בין הראשו
–
נים )במקרה הספציפי אפשר לומר הראשונות(
שכתבה סיפורים בתחום זה. היא מגלה דאגה לקהל
È‰Ï˘· ·˙΢ ȯ·Ú ¯ÂÙÈÒ
‰‡Ó‰ Ï˘ ÌÈÂÓ˘‰ ˙¢
˙ÂÓ„˜˙‰ ‰‡¯Ó ≤∞≠‰
∫‡Â‰ ÈÈÓ‰ ÍÂÈÁ‰ ‡˘Â·
¢„ÂÒ ‡Ï ‰Ê¢
88
