פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 94

להגדרה שרואה את הסגנון (stylistics) כמדע
המאפשר בחירה בין מבעים חלופיים, המוסרים
בערך אותו המידע )ועיינו במיוחד אצל קדרי
1891, 3891, פרוכטמן תש"ן; 0002 בעקבות
אנקויסט 1964 Enkvist, (, וכן עיינו עוד, למשל,
אצל בן שחר 5891, בהר 1891, ליץ' ושורט
1983) short, & (Leech . לכן אפשר לאפיין
מבחינה בלשנית בחירות סגנוניות של סופרים
ביצירת הטקסט הספרותי שלהם ואת כוונת
הבחירות האלה. להלן יצוינו האפיונים הלשוניים
הסגנוניים בקטגוריות האלה:
הכותרת: לכותרת בסיפור יש חשיבות מרובה,
שכן יש לה מעמד מיוחד ביצירה היא חיצונית לה
תית אוִאך גם קשורה אליה והיא מעין הצהרה, אמ
מדומה, על מטרות המוען. בעניין זה עיינו אצל
ברוך, 9791, ברוך ופרוכטמן, 3891 ]2991[, ויסמן
תש"ס; ניר )תשס"א(. ב. המשלב ) Register :(
המונח קשור, בין השאר, לרמות הלשון. על פי
פרוכטמן )0002( יצירה טובה עשויה לדבר אל
הילד בין שנכתבה במליצה ובניב, ובין שנכתבה
בלשון מדוברת, ולכל בחירה במילה, בצירוף או
בצורת לשון יש סיבות התלויות הן בתקופה והן
ברצון לשיקוף דיאלוגים או בכוונה להראות
הבדלי גיל או מעמד וכדומה.
לשון ריגושית: מאפיין חשוב בלשונה של
ספרות בכלל וספרות ילדים בפרט הוא מידת הרי –
גושיות בטקסט, המכונה טקסט ריגושי ) emotional
text (. ריגושיות זו מאפיינת בין היתר את לשונם
של ילדים צעירים ולשון סופרים המדברים מפי
ילדים. על פי פרוכטמן, )תש"ן(, לטקסט הריגו –
שי כמה מאפיינים: לשון של דו משמעות,
שימוש במילים בעלות מטען רגשי כמו תארים
סובייקטיביים נהדר, יפה, ענק וכדומה. בתחביר
מדובר בצירופים מפתיעים, שינוי סדר מילים
מקובל, שימוש במשפטים בעלי אורך ומבנה
בלתי קבוע. גם הקשר בין המשפטים אינו תמיד
ברור, ויש ריבוי משפטי שאלה, קריאה וכינויי
גוף ורמז "הוא", "זה" ועוד. החזרות אף הן
מגבירות את רמת הריגושיות בתוך הטקסט,
ואפשר אפוא לראות את החזרתיות בתור תת
מאפיין סגנוני-ספרותי.
דמות הדובר אף היא מעניינת ביותר בהקשר
הספרותי-הסגנוני.
ל: מידת הפעילות שבו ומשמעותו חשוַהפוע –
בים אף הם כקריטריון לסגנון וכן גם המבנים
נה(, שהיא מאפיְשֶהתחביריים והחריזה )כשהיא י –
ין צלילי ורתמי. מעט מחלקו של התחביר בעיצוב
הסגנוני כלול בתיאור הכללי ובמבנה, וכן חלק
ממנו נדון בטקסט הריגושי. מחוסר מקום לא נדון
התחביר במאמר הזה גם בנפרד, וכך גם החריזה.
נציג להלן את הממצאים לפי הקטגוריות להש –
וואה, כפי שעלו בשני הסיפורים, על ההשתמעוי –
ות העולות מכך ונדון בהם.
הכותרת בסיפור "איך באתי לעולם?": הכותרת
בסיפור זה בנויה ממשפט שאלה שנכתב בגוף
ראשון. אפשר לסווג אותה ככותרת מסמנת ואף
מפתה. מסמנת כי היא מיוסדת על קבוצת מילים
שהסיפור פותח בהן. ומפתה משום שהיא בנויה
בצורת שאלה הנשאלת בגוף ראשון, אלא שהיא
אינה חושפת את דמות הדובר. יחד עם זאת, תוכן
השאלה מעורר את סקרנותו של הנמען, שאף הוא
עשוי לשאול אותה )ועיינו בנושא זה אצל ברוך
ופרוכטמן 3891]2991[(.
˙ȯ·Ú· ÈÂ˘Ï‰ ·Ï˘Ó‰ ˙χ˘
¯˘‡Ó ˙·Î¯ÂÓ ˙ÂÁÙ ‡È‰
ÔÈ· ¯ÚÙ‰˘ ÌÂ˘Ó ¨˙È·¯Ú·
‰Ù˘‰ ÔÈ·Ï ‰¯Â·„‰ ‰Ù˘‰
¯˙ÂÈ ÌˆÓÂˆÓ ‰·Â˙Ή
94