בעל חיים זה:
כינויים כמו "כלב" לאדם או "כל
–
בה" לאישה הינם מילים משפילות ופוגעניות, וכן
"כלב בן כלב", הביטוי השאול מערבית ו"כל כלב
ר
ֶ
בא יומו" )פרוכטמן תשס"ב ופרוכטמן, ש
ושחורי-רובין, 0102, רוזנטל, 1102(. אף נאמנותו
של הכלב, תכונה הנתפשת כחיובית, מעוררת בוז
ולא שבח )רוזנטל 1102(.
בספרות, טוענת רוג'רס, כמו
בשפה, כלבים מוצגים לרוב
כנתינים הצמודים לבני אדם,
לעומת אישיותם העצמאית של
החתולים, אשר דואגים לאינטר
–
סים שלהם
2011)
(Rogers,
.
שתי הדמויות המרכזיות בעלי
–
לה של זוזי שמש הן כלבה וחתו
–
לה, ודמות משנית נוספת היא כלב
)ישנן גם דמויות בעלי חיים
שוליות נוספות(. הסקירה לעיל תוכל לסייע
להבנת הצגת דמויותיהן של הגיבורות וניתוח
מערכות היחסים ביניהן.
˘Ó˘ ÈÊÂÊ ‰¯ÈˆÈ‰ ÏÚ
זוזי ושמש הן חברות הגרות יחד: זוזי היא
חתולה ישנונית ועצלה, ושמש היא כלבה חרוצה
ופעלתנית. יום חורף שמשי אחד יוצאת שמש
ללקט פטריות למרק ונקלעת לסערה נוראה.
מכיוון שהיא פוחדת מהגשם, היא נאלצת לתפוס
מחסה בגזע עץ. היעדרותה של שמש מעירה את
זוזי משנתה, והיא יוצאת למסע חיפושים נועז
בעקבות חברתה בעזרת ידידן בוץ, עד שהם מוצ
–
אים את שמש בתוך גזע עץ.
העושר הלשוני ניכר ביצירה: הלשון הגבוהה,
החריזה והקצב וכן שפע של אמצעים ספרותיים
ולשוניים-סגנוניים ניכרים בה. השפה המילולית
בולטת ביצירה, אך המשמעויות הרבות הטמונות
בה, עשויות להתקבל רק ביחסי הגומלין עם
התמונות. שיתוף הפעולה בין המילה לטקסט, בין
הסופרת, דפנה בן צבי לבין המאיירת, עופרה
עמית, הופך יצירה זו לפיקצ'רבוק מובהק.
לבחינת הקשר בין המילים לבין הטקסט ביצי
–
רה זו אשען על התיאוריה של ניקולייבה וסקוט
)6002(, אשר מתבססות על תיאוריות פוסטמודר
–
ניות: תיאוריית "תגובת הקורא" )
Reader’s
theory
(response
מתמקדת במפגש בין הקורא
לטקסט וביחסי הגומלין ביניהם, המסייעים
בהפקת המשמעות )איזר, 6002(. ביצירת
פיקצ'רבוק כל אחת ממערכות הסימנים מאפשרת
לקוראים להשלים מידע חסר כביכול באמצעות
התמונות והמילים וכן באמצעות הידע בתחום
הספרותי והתרבותי, שהוא ידע על הז'אנר, ידע
על בעלי חיים וייצוגם בתרבות, הדהודים וקשרים
ליצירות ספרות נוספות כל אלה מפתחים ציפי
–
ות אצל הקוראים )
2006
Scott,
&
.(Nikolajeva
בכל אחת ממערכות הסימנים קיים מידע חסר
אשר מתמלא באמצעות האחרת, אולם אף בשתי
מערכות אלה יחדיו ישנו חסר המתמלא באמצעות
הקוראים והמתבוננים.
להלן אבחן את היצירה דרך שלוש מערכות
יחסים שונות, אשר מקבלות את פרשנותן, לדע
–
תי, תוך קריאה חוזרת בטקסט ובתמונות. כל
קריאה וכל התבוננות חושפת מידע חדש, אשר
עשוי לסתור את המידע הישן.
˙¯·Á ÈÒÁÈ
עיצוב דמויותיהן של זוזי ושמש נעשה תוך
שימוש במערכת של ניגודים, אשר מתבטאת
מבחינה מילולית וחזותית. הניגודיות מתבטאת
כבר בשמותיהן של השתיים, המאפשר משחק
מילים משעשע. שמה של זוזי הוא פועל המייצג
תנועה ולכן הוא יוצר מצבים היתוליים: "זוזי,
קומי" )עמ' 5(, או "זוזי מעדיפה לישון" )עמ' 4(.
שמה של הכלבה "שמש" משקף את אישיותה
ומהווה ניגוד מוחלט למזג האוויר החורפי, כפי
שאראה בהמשך. כאמור, בין שתי מערכות הסימ
–
נים יש יחסי גומלין. כל אחת מהן מרחיבה ומע
–
שירה את האחרת לסירוגין - הטקסט המילולי את
האיורים והאיורים את הטקסט המילולי.
באיור שעל הכריכה בולטות השונות והניגודי
–
ות בין זוזי לשמש. זוזי שרועה על מיטה מחייכת,
ושמש עומדת עליה בתנוחה היתולית. הניגוד
הוא גם חיצוני: זוזי היא חתולה שמנה, אפורה
102
˙È·‰ ÍÂ˙· ˙Âω˙‰‰
˙˜ÊÁÓ ÌÂȉ ͢ӷ
ÔÈ· ˙ÂȄ‚ȉ ˙‡
ÔÈ· ÈËËÒÏ ÈÓÈ„‰
˙ÂÏÈ·ÒÏ ˙Â˙ÏÚÙ‰