התפקידים בין זוזי לשמש. שמש מסתתרת בתוך
גזע העץ, וכמעט אינה נוכחת בחלק השני של
הסיפור, אלא שהיא הופכת להיות נוכחת בחייה
של זוזי. היעלמותה זהה להיעדרותה כביכול של
זוזי בחלק הראשון של העלילה.
זוזי קמה לראשונה ממיטתה רק בעמוד 91. היא
מתעוררת מחלום רע והחששות לגורלה של שמש
הלכו וגברו. באיור היא נראית על רקע אדום,
המחזק את תחושת הסכנה. ידה השמאלית על
ראשה והבעת פניה משדרת בהלה ודאגה. מרגע
שזוזי מתחילה לזוז, ולתור בחיפושיה אחר שמש,
נוכחותה משתלטת על העלילה הן בטקסט המי
–
לולי והן בחזותי. האיור שלפנינו זהה לאיור המו
–
פיע בחלק הראשון של העלילה, אלא שבמקום
שמש מופיעה דמותה של זוזי.
עיצוב דמותה של זוזי הוא כעת זהה לזה של
שמש. מבחינה לשונית זוזי מאופיינת בריבוי
פעלים ומשפטים מאוחים, אשר בנויים מפסוקיות
המקושרות באמצעות ו"ו החיבור. אלה מדגישים
את תחושת המרץ והדינמיות המשתלטת על זוזי
והיא מחפשת ביסודיות את חברתה שמש. השי
–
מוש הרב בפעלים בזמן החיפוש בבית מדגיש את
השינוי שעברה זוזי ואת מאמציה לתור אחר חבר
–
תה. הפעלים זינקה, טיפסה וקפצה מייצגים את
השינוי שחל בה. תחושת הדינמיות והרצון העז
להציל את חברתה מתגברים כשהיא יוצאת
החוצה אל תוך הסערה: "זוזי רצה. טסה. דהרה
מתוך ריחוף, כאילו עוד מעט תעוף. היא חיפשה
בפינות חבויות, בין מטעי עצי התפוזים והאשכו
–
ליות בתוך השלוליות, בכל מקום שבו שמש
יכולה להיות" )עמ' 12(.
המתח והחרדה בקטע זה בעלילה מאופיינים
בלשון ריגושית: הפעלים טיפסה, השקיפה, קראה
וצעקה. קריאתה הופכת לצעקה. השימוש בסימני
הקריאה ממחיש את הקריאה והצעקה בחיפוש
אחר שמש, ומדגיש את מצוקתה. החריזה והמק
–
צב מעצימים את החוויה. תחושות המתח והחרדה
מתגברות תוך צפייה באיורים: נעשה שימוש
בטכניקה מטה-בדיונית כאשר הגשם יורד כחצים,
כמתכת על פני הכפולה, חותך את השורות, את
המילים, את המטעים והגבעה. מתקבלת תחושה
ממשית של הסערה המתחוללת. דמותה המאוירת
של זוזי מופיעה 11 פעמים, כשהיא נראית דוהרת,
קופצת, מטפסת - מחפשת את חברתה. הקוראים
יחד עם שמש דואגים וחוששים לגורלה של שמש
ותוהים אם היא תשרוד את הסערה.
·Âˉ ÛÂÒ‰
רגע מציאתה של שמש בתוך גזע העץ הוא שיא
העלילה, אשר מביא עמו רגיעה וריכוך מרגעי
החרדה והמתח שהקוראים חוו קודם לכן. באיורים
נראים תחילה פניה העצובים של שמש מבצבצים
מתוך גזע העץ. הטקסט המילולי חושף את המצו
–
קה שהייתה שרויה בה שמש: "זוזי ובוץ שמעו
לפתע יבבה. הם היו בטוחים שזה גוזל שמציץ"
)עמ' 62(. בעמוד הבא נראים הכלב בוץ וזוזי
תומכים בשמש החולה והמותשת.
המפגש בין זוזי ושמש מדגיש את היפוך היוצ
–
רות: כעת שמש היא זו שנשענת על זוזי ונתמכת
בה. הטקסט המילולי מרחיב את מה שנראה באיו
–
רים. זוזי מגלה את רגשותיה: "חששתי שקרה לך
משהו נורא ואיום," אמרה זוזי בחום, "חיפשתי
אותך בכל מקום" )עמ' 72(. הדיאלוג בין השתי
–
ים מחזק את תחושות הבדידות שחוותה שמש
בחברות, כאשר היא מביעה תמיהה על חיפושיה
הנמרצים של זוזי: "באמת חיפשת אותי בכל
מקום?" שאלה שמש פתאום. המענה של זוזי
מחזק את תחושת הביטחון: "בטח", ענתה זוזי,
"בדקתי כל פינה וכל שטח, הייתי מאוד במתח."
)עמ' 82(. זוזי מתגלה כחברה אמתית ואוהבת,
אשר תעשה הכול עבור חברתה.
106
˙È·‰Ó ‰‡ÈˆÈ‰ ‰‡¯Î
‡È‰ ȯ·Ȉ‰ ·Á¯Ó‰ χ
¯¯Á˙˘‰Ï ˙Âӄʉ
¨˙·ˆÚ‰ ˙¢‚¯Ó ¨ÈÊÂÊÓ
˙„Ȅ·‰Â ˜ÂÙÈÒ‰ ¯ÒÂÁ
