שמות התואר בסיפור קושקוש: נמצאו שמות
תואר לוואיים )נציין אותם בתרגום יחד עם שם
העצם המצורף כפי שבאו בסיפור(: "זמן קצר"
)5(, "בעוצמת דחיפה עצומה" )11(, "וברגעים
רבים" )11(, "עם דחיפה חזקה ובטוחה" )11(,
"נולד העובר לחיים חדשים" )11(, "אמא נושמת
מאושרת )פה תיאור מצב, הקרוב גם ללוואי וגם
לנשוא(" )11(. ראינו שבכל הסיפור נמצאו שמות
תואר לוואיים ספורים, כאשר אחד בלבד מאוחה
ללואי נוסף, כצמד חזקה ובטוחה. גם פה יש
הגנה, אך אין רכות.
הפעלים בשני הסיפורים: בסיפור "איך באתי
לעולם" דמותה של האם פעילה ודומיננטית,
ופעילות זו מתבטאת בפעלים. כל המשפטים
שתיארו אותה התחילו ב"אמא...", ואחר כך דרכי
פעילותה, דבר שמבטא את החשיבות של דמות
האם בשלבים המוקדמים של חיי הילד. תיאור
הפעילות של האם כשומרת על הילד ברחמה
ודואגת לו כל הזמן מגביר את האינטימיות ונותן
סיפוק למערכת הרגשית של הילד הקורא, או
המאזין לסיפור. הדוגמאות המפורטות הוצגו
לעיל בתיאור המבנה.
לעומת זאת, בסיפור של קושקוש בולט השימוש
בפעלים המבטאים את דמותו של קושקוש, כדמות
אנרגטית, אקטיבית ויוזמת, וכאלה הם הפעלים.
לאורך הסיפור הוא היוזם ביצירת הסיטואציות
השונות ותמיד נמצא במרכז האירועים. המשפטים
ר
ּ
הפועליים מתארים את התפתחותו של העוב
באופן מוחשי אך ניטרלי, היינו, הוא מתואר בגוף
שלישי, דבר שיוצר מעין לשון ייצוגית והכללה )זה
לא אתה קושקוש, זה יכול להיות כל ילד בעולם(,
שהאפקט שלה מורגש פחות מאשר אילו היה בגוף
ראשון. ובכל זאת הסיפור מציע את דמותו של
קושקוש כאדם קטן )גבר( פעיל ופרקטי, מודל
חיקוי לנמענים, כשהוא יוזם, סקרן ולומד, ובמקרה
הספציפי הוא תובע מן האחרים תשובות לשאלות
שהוא מעלה, ובכך הוא מושך את תשומת לבו של
הקורא ומעורר הזדהות והערצה.
ÌȇˆÓÓ‰ ÌÂÎÈÒ
ההשוואה, אף אם חלקית, בין ספרות הילדים
הערבית והעברית בנושא הנידון )בייצוגם של שני
ספרים באותו הנושא ובאותה התקופה(, חשפה
ממצאים מעניינים במיוחד. הממצאים הראו
שקיים שוני מהותי בתפיסות החברתיות בין הספר
שנכתב בעברית לבין הספר שנכתב בערבית. שוני
זה בלט בעיצוב הסיפורים ומידת החשיפה בהם
לנושא, וכן מסתבר, גם דרך ממצאים אלה,
שאמנם ספרות הילדים הערבית נמצאת עדיין
בתחילת הדרך בנושא החינוך המיני. בספר על
קושקוש, הלשון יותר מרוחקת וקרה, המספר
מדבר על קושקוש בגוף שלישי, והילד קורא לפני
חבריו לכיתה מן האנציקלופדיה, המסמלת טקסט
מדווח, עיוני, נטול ריגושיות. כביכול מעדיפים
פה את המידע המדעי הישיר, כדי לא להיות
"אחראים אישית" על הדיוק במסר. אין בצורת
הדיווח הזאת מחוות חמות ורכות המתבטאת
קטנות והרבה
ַ
בשמות תואר נעימים, חמים, בה
חיוב וסימפתיה וגם בפעולות שדרכן הספר
העברי מקרב את הילד לתהליך הלידה ולעובר
הקטן. ברם, העובדה שספרות הילדים הערבית
החלה לספק מענה לנושא שנחשב עדיין "טאבו"
בחברה הערבית שבה היא צומחת, מעידה על רמת
מודעות גבוהה של הסופרים הערבים בארץ ועל
יכולתה של ספרות הילדים הערבית המקומית,
בדומה לספרות הילדים של חברות שונות ברחבי
העולם, להכיל ולשקף את המתרחש סביב. בכך
היא ראויה לשבח לעומת ספרות הילדים בעולם
הערבי, שמנסה עדיין להתעלם מנושאים רגישים
ואקטואליים ולהישאר בעולמה הפסטוראלי האג
–
די. מחקר עתידי יכול לעקוב אחרי שלבי התפת
–
חותה של ספרות הילדים בעולם הערבי ולבדוק
לעומק את הסיבות שמהן נבעה עד עתה ההתעל
–
מות המובהקת של הסופרים הערביים מנושאי
ה'טאבו' בספרות לילדים, על אף נוכחותם של
נושאים אלה בספרי עיון וחינוך וההלכה האסלא
–
מית. אך ייתכן שבעקבות התעוררות העולם
החברתי הערבי וההתפתחות הכלל עולמית
בנושאי ה'טאבו' בחיים ובספרות, וכן בהשפעתה
של ספרות הילדים בארץ, יתבצעו שינויים מהו
–
תיים גם בספרות הילדים בעולם הערבי.
98
