ניתן לומר שרבקה אליצור יודעת שהקהל
הצעיר הקורא את עיבודיה ייפגש בעתיד עם הסי
–
פור המקורי וידע אותו על בוריו, פשט ודרש, כפי
שטוענת ברוך )9791( "דרך ספר זה נוצר בעצם
המגע הראשון שבין הילד למורשתו". תקווה
שריג אינה יכולה לסמוך על קהל קוראיה בעניין
זה ולכן היא נצמדת למקור עד כמה שניתן
במטרה לערוך היכרות לילדים עם הסיפור המקו
–
רי, ללא סטיות והרחבות על מנת שלא ליצור
בלבול, שלא לומר בורות, בין המדרש המקורי
לבין הפרשנות פרי עטה.
אנו רואים ששריג בוחרת את הפרטים המתאי
–
מים לה ומשמיטה מן התוכן עניינים הקשים
לילד, כאלה העשויים להעמיס עליו מידע, או
שאינם רלוונטיים לעולמו. היא מכוונת את עצמה
אל הילד כנמען מבחינת רמת הנושא, מבחינת
הקרבה לעולמו ומבחינת היכולת להתמודד עמו,
כפי שטוענת שר )6002(, ומתוך כך נבין מדוע
היא בוחרת להשמיט לגמרי את השאלה המופיעה
במדרש "מפני מה ראשיהם של בבליים סגלג
–
לות?" ואת תשובתו של הלל: "אמר לו בני שאלה
גדולה שאלת מפני שאין להם חיות )מילדות(
פיכחות" )שבת ל', ל"א(.
השמטת הפסוקים והקישור למקור: דרכם של
חז"ל במדרשיהם היא לדרוש פסוקים מן התנ"ך
כאסמכתא לאגדות ולרעיונות שאותם הם מביאים
)הר, 5891(. מכיוון שאת הקורא הצעיר מעניין
הסיפור שבאגדה, תקוה שריג משמיטה בעיבודיה
בעקביות את הפסוקים וכן את שמות החכמים
שאמרו אותם, כפי שאלה מוזכרים במדרש, כגון
"ר' עזריה בשם רבי יהודה מתחלה צדק לבסוף
משפט" בסיפור "אברהם מכניס אורחים" )עמ'
62(. לכן, מבנה הסיפור בעיבודיה הוא מבנה
סיפורי ולא כמבנה המדרש, שמצוטטים בו פסו
–
קים המובאים בשם אומרם, ובכך שריג מכוונת
את עצמה אל הילד הנמען.
נראה כי עמדתה ברורה בעניין זה. אין מקום
למידע או לפרטים שאינם מתיישבים עם הרל
–
וונטיות לעולמו של הילד, והעמסת יתר של
פרטים תגרע יותר מאשר תוסיף, כפי שטוענת
פרוכטמן )0991(.
מיזוג מדרשים: מתוך אותה התפיסה, ובמטרה
לעניין את הילד ולקרב אותו למדרש, כפי ששריג
משמיטה פרטים שלא מן העניין, כך היא מוסיפה
בעיבודה פרטים המופיעים אצל חז"ל אך במדרש
אחר. המדרש משמות רבה )ה', ט'( אודות "הקול
מסוף העולם ועד סופו" לא בא אלא להשלים את
הפער בהבנת לשון המקרא "מהו ירעם" המופיע
ת" )איוב ל"ז, ה'(.
ֹ
או
ְ
ל
ְ
פ
ִ
נ
ֹ
לו
ֹ
קו
ְּ
ל ב
ֶ
ם א
ַ
ע
ְ
ר
ִ
בפסוק:"י
במדרש זה שריג מתעלמת לגמרי מהפסוק ומה
–
הקשר המקראי המובא בפתח המדרש, ועושה
שימוש רק בסיפור המעשה: "בשעה שנתן הקדוש
ברוך הוא את התורה בסיני ...". אולם לצורך זה
היא משתמשת במדרש נוסף עד כדי שתחילת
הסיפור לקוח ממדרש אחד )שמות רבה ה', ט'(,
וסופו ממדרש אחר )זבחים קט"ז, ע"א(, כאשר
ל'
ֹ
המשותף לשניהם הוא שם העצם המופשט 'קו
וסביבו אף נעשה הקישור בין אגדה לאגדה: "והיה
הקול נהפך להם מן הארץ. הלך הקול מסוף
העולם ועד סופו".
למעשה, שריג מיזגה שתי אגדות שלהן עניין
משותף אחד, ויצרה סיפור הרמוני שלם, אשר
מלאכת הליקוט והעיבוד אינה מורגשת בו כלל
ואין זה מעניינו של הקורא הצעיר.
83
·ÈÂÁÓ Âȇ ‰„·ÈÚ ÈÎ ‰‡¯
‰ÙÈÒÂÓ ‡È‰ ‰˙ˆ¯· Ư˜ÓÏ
‰ÏÈÏÚ „ÏÈÏ ‡È·‰Ï „·Ï·Â ¨‰˘ÓÂ
ÏÎÂÈ˘ È„Î ¨˙·ÂÓ ‰ÓÏ˘ ¨‰¯Â„Ò
ÂÈ·‰Ï ¯ÙÂÒÓ‰ ÌÚ ˙‰„ʉÏ
‚ȯ˘ ‰Â˜˙
