יצירה להוראה בכיתה, ובדבריהן על מהות הוראת
הספרות, בשילוב גישה הומניסטית של בית
הספר, מעידה כי מהשיקולים של המורות בבחי
–
רת יצירת ספרות נעדר הקריטריון האסתטי, אולי
בשל היעדר ידע מעמיק בספרות וחוסר ידע על
תהליכי קריאה של טקסט ספרותי.
רוזנבלט )
2005
Rosenblatt,
( מדברת על
סוגים שונים של קריאה. היא רואה בקריאה
תהליך של הדדיות בין הקורא לטקסט. הקורא
קובע את אופן הקריאה על פי סוג הטקסט ולאור
עמדתו כלפיו. הוא לא יפעיל אותה מידת עניין,
קשב וריכוז בעת קריאת מודעה בעיתון לעומת
קריאת טקסט ספרותי. רוזנבלט גם מבחינה בין
קריאה למטרת הפקת מידע, קריאה אפרנטית,
לקריאה האסתטית בה מתקיימת הדדיות בין
הקורא לטקסט. בקריאה זו נדרשת רמת ריכוז
גבוהה והקורא חווה חוויה
בעת הקריאה.
הוראת הספרות אמורה
לשלב בין שתי הקריאות.
קריאה אסתטית תובעת רמה
גבוהה יותר של קריאה, תשומת
הלב מופנית גם לריתמוס,
לצלילים, לאסוציאציות ולני
–
סיון החיים של הקורא; הקריאה
האסתטית היא התרחשות שבה
הקורא או המאזין יוצר לעצמו דימוי של מראות
ורגשות )
2005
Rosenblatt,
(. יש לשער כי המו
–
רים המשתתפים במחקר קוראים ומעריכים גם את
הטקסט הספרותי בקריאה "אפרנטית", שהיא
קריאה תכליתית, ממוקדת עניין. המורים אינם
מצליחים לשלב בין קריאה זו לבין הקריאה האסת
–
טית, ולכן הוראת הספרות בבית ספר זה כמוה
כקריאת כתבה בעיתון. הם מתמודדים היטב עם
טקסטים לא אסתטיים, ובהם מסוגלים למצוא
עומק ולבצע הרחבות ודיוניים ערכיים. לעומת
זאת, הם מתקשים להתמודד עם יצירות ספרות
מורכבות. התמודדות כזו תדרוש מהם זמן ותוסיף
על עומס העבודה הקיים ממילא. לכן, הנטייה היא
התעלמות מהנספח )משרד החינוך, תשע"א(, או
בחירה ללמד יצירות ספרות פשוטות.
עניין נוסף הראוי לדיון הוא )אי( שילוב המחשב
בהוראת ספרות. בבית הספר מתקיימת הוראה
ולמידה בסביבת לימודים מתוקשבת. המורים
והתלמידים מיומנים בשימוש במחשב. למרות
זאת, לא נעשה שימוש במחשב לצורך הוראת
הספרות. מדוע לא נעזרו באתרי ספרות או בסבי
–
בת לימודים מתוקשבת לצורך הוראת המקצוע?
אבירם, בר-און ואטיאס )0102( רואים בתקשוב
את אחד הממדים המייצגים בית ספר הומניסטי
ואמצעי לפיתוח אישיות אוטונומית. התקשוב
מאפשר סביבה חינוכית אלטרנטיבית, המעניקה
ללומד חופש, ריבוי התנסויות, ביטחון ומשמעו
–
תיות. הכנסת מערכת תקשוב לבית הספר או
הפיכת בית הספר לבית ספר מתוקשב, פועלת
במספר חזיתות. האחת, הכנסת הטכנולוגיה
למהלך שיעור, שימוש במצגות, סרטונים ומידע
מהאינטרנט. חזית נוספת היא למידה באמצעות
ספרים דיגיטליים וסביבות למידה שפותחו
למטרה זו, ובחזית נוספת מתקיימת האפשרות
ללמידה פתוחה ובה תקשורת בלתי אמצעית בין
שותפים ללמידה בשימוש בפורומים, סביבות
למידה, דואר אלקטרוני. הלימוד בסביבה מתו
–
קשבת מאפשר ללומד התנסות בדרכי למידה
מגוונות ושיתופיות.
לימוד כזה מזמן ללומד מהלכים של הבניית
ידע ופיתוח חשיבה מטא-קוגניטיבית. השתתפות
בקבוצות דיון מעודדת את הלומדים לחשיבה
רפלקטיבית ולהעמקה בשיח. הלומד נמצא בשני
מרחבי למידה בו זמנית, האחד צר, סגור ואינטי
–
מי והשני מרחב פתוח ואין סופי, טוענת טנא
במחקר על הוראת ספרות בסביבה מתוקשבת
)טנא, 1102(. הדיון ביצירות ספרות דורש העמקה
˙‡¯Â‰ ÏÚ ÌȯÂÓ‰ ¯Â˙ÈÂ
È˙¯ÂÒӉ È˜‰ ¯‡Â˯ٯ‰
ÒÒ·Ï ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ÚÂÓ
˙‡ ÔÈ·‰Ï ¨˙È˙·¯˙ ˙È˙˘˙
¯ˆÈÈÏ ˙¯ÙÒ‰ Ï˘ ‰˜ÓÂÚ
ÌÈÈχÂËÒ˜Ë ÔÈ· Ìȯ˘˜
74
