כמהלך של שינוי. הכנסת שינוי למערכת החינוך
היא מהלך מאתגר המעורב בהקשרים רחבים של
שיקולים פוליטיים, כלכליים, אידיאולוגיים ורע
–
יוניים )אלבז לוביש, 5002(. הכנסת תוכנית לימו
–
דים חדשה דורשת היערכות מערכתית והתייחסות
למספר רב של גורמים משפיעים בארגון, כגון:
עמדת ההנהלה, עמדות ואמונות המורים בדבר
שינוי, הקמת מערך תמיכה למורים שיאפשר
הטמעת התוכנית, גיוס המורים לקחת חלק פעיל
בתהליך השינוי )אדן, 8791; זהר, 6991;3002
.(Gregoire,
מחקר זה מאפשר התבוננות בתהליך
השינוי, שבו הוקם מערך תמיכה למורים. בשל
היותו מחקר פעולה, התאפשרה התאמת הפעולה
לתגובות ולדרישות שעלו משדה ההוראה )צלרמ
–
איר, 1102( ומכאן שהוא משקף תהליכים אותנ
–
טיים בחדר מורים בבית ספר במדינת ישראל
בשנת תשע"ב.
תוכנית הלימודים החדשה
נכפתה על בית הספר
מ"למעלה". פוקס )8991(
מגדיר מצב זה כ"שינוי חיצוני,
שמחייב את הפרט לשינוי פני
–
מי" )עמ' 03(. במצב כזה הפרט
נדרש להסתגל למדיניות
חדשה בלי שיהא מסוגל
לשנות אותה. בשינויים מסוג
זה קבלת השינוי מותנית ברמת ההתנגדויות
כלפיו. מחקרים מראים כי מהלכי שינוי ומגמות
שינוי נרחבות הנכפות מ"למעלה" אינם מובילים
לשינויים מובהקים; מערכת האמונות של המורים
על הוראה, תפיסת המורה את השינוי כנטל וכאי
–
ום על מקומו האוטונומי, יחד עם עומס העבודה
בעקבות השינוי, גורמים לכך שהמורים יגלו
התנגדות ו"יתעלמו" מהשינוי. פעמים רבות
מגמות לשינוי אינן מתבצעות בהתאם לרצוי,
וזאת מפני שבפועל המורים מבצעים אדפטציה
לתוכנית המוצעת לפי "ההבנות וההעדפות
שלהם, הצרכים והאילוצים" )אלבז לוביש, 5002(.
במקרה זה, תוכנית הלימודים החדשה מייצגת
ומהווה מדיניות חדשה. הטמעתה תלויה במידה
רבה במידת ההתנגדות כלפיה. ההתנגדות
עשויה לגרום ליצירת התאמות ובניית פרשנוי
–
ות לגביי השינוי ולאי הטמעתו בהתאם למקור
)פוקס, 8991(. זהר )6991( טוען כי הטמעת
–תוכ
נית לימודים חדשה תתאפשר רק לאחר היכ
רות
עמה ועם תפיסתה הרעיונית, וכי יש לערב את
המורים בתהליך.
במחקר זה יש למעורבות המורים חשיבות
יתרה, כיוון שתפקיד המורה בהוראת הספרות
הוא של מתווך המאפשר לתלמיד לבנות את
התובנות וההבנות שלו מהיצירה )גרינספלד
ואלקד להמן, 8002(. המפגשים הממוקדים סביב
תוכנית הלימודים החדשה חידדו את המסר כי
"יש תוכנית לימודים חדשה והיא מחייבת",
כדברי מנהלת בית הספר. במקביל, נתתי את
הדעת למקום של המורה בתהליך ובניתי מהל
–
כים המותאמים לצוות ולצרכיו.
מטרת הפעילות והמחקר הייתה להביא להטמ
–
עת הנספח לתוכנית הלימודים החדשה - האם כך
קרה? כדי לענות על שאלה זו, יש להתייחס
לבחינת ההצלחה של סדרת המפגשים, ולשינוי
בהוראת ספרות בבית הספר בעקבותיהם.
ראשית, אציין את הישגי המפגשים: בעקבות
התהליך המורות מכירות את תוכנית הלימודים
החדשה. ההתנגדויות לתוכנית התמוססו, והמו
–
רות גילו עניין וסקרנות בהפעלתה. הן מבינות
שיש ליישם את תוכנית הלימודים החדשה בהור
–
אה בכיתותיהן. יש להניח שהן ימשיכו ללמד יצי
–
רות מוכרות להן, המופיעות בתוכנית הלימודים
החדשה, ובהדרגה ירחיבו את הקורפוס הנלמד.
אולם עם תום שנת המפגשים, לא נעשה שינוי
משמעותי בהוראת הספרות בבית הספר. כיום,
ÈÙÏ È˙¯·Ú‰˘ ÌÈÂχ˘‰Ó
Ôȇ ÈÎ ‰ÏÚ ¯˜ÁÓ‰ ˙ÏÈÁ˙
˙ÂÏÚ· ˙¯ÂÓ ˙ˆ·
ÌÈ„ÂÓÈÏ Â„ÓÏ˘ ‡ ‰¯˘Î‰
˙¯ÙÒ· ÌÈÈÓ„˜‡
71