ניתוח עמדות:
לבחינת שאלות המחקר, נבדקה תחילה התפל
–
גות הדירוגים של ההיגדים לפי מדדים, ובהמשך
נעשו ניתוחי שונות דו-כיווניים, ניתוח שונות דו-
כיווני עם מדידות חוזרות, מבחני בונפרוני לבדי
–
קת מקורות אינטראקציות שהתקבלו, רגרסיות
היררכיות לבדיקת התרומה של נתוני רקע ודתי
–
ות על העמדות השונות, מתאמי פירסון לבדיקת
הקשר בין העמדות השונות בינן לבין עצמן,
ורגרסיות היררכיות לבדיקת הקשר בין ממדי
מודעות רב-תרבותית לבין תפיסת התרומה של
הפעילות לתנועה ולחברה.
בדיקת התפלגות הדירוגים של ההיגדים לפי
מדדים, מעלה כי רוב מוחלט של הצופים, דתיים
וחילונים, מגלה הערכה ופתיחות כלפי הקבוצה
השנייה ותומך בהמשך קיומה של פעילות איתם.
כמחצית מהמשתתפים בשתי
הקבוצות הכירו בצורך בוויתו
–
רים הדדיים כדרך לאפשר זאת.
מרבית המשתתפים הדתיים
וקרוב למחצית מהמשתתפים
החילונים הביעו נכונות לבחינה
רפלקטיבית של זהותם המגזרית
בעקבות הפעילות המשותפת.
מרבית המשתתפים משתי הקבו
–
צות ייחסו תרומה חיובית של הפעילות המשות
–
פת לתנועתם בהיבטים כגון היכרות עם מגוון
אנושי רחב יותר וחינוך ערכי, אף שכמחצית
מהנשאלים בשתי הקבוצות ציינו במקביל את
הקושי בגיוס חניכים לתנועה מעורבת.
מרבית המשתתפים גם העריכו את התרומה
החיובית של הפעילות המשותפת ליחסי דתיים-
חילונים בחברה הישראלית, בהיבטים כגון חינוך
לדו-קיום, פיתוח מודעות חברתית ופוליטית,
ומיתון המתחים בין שתי הקבוצות. כשני שלישים
מהמשתתפים הדתיים וכרבע מהמשתתפים החי
–
לונים הביעו עניין בהשתתפות בפעילויות דומות
במסגרות אחרות בעתיד.
בדיקת הקשרים בין העמדות, משתני הרקע
וממדי המודעות הרב-תרבותית )יחס לאחר, נכו
–
נות להתבוננות רפלקטיבית ושינוי ומחויבות(
העלתה כי לא היו הבדלים על פי מגדר עבור כל
אחת מהעמדות; כי ככל שגיל המשתתף עולה כך
תפיסת התרומה של הפעילות המשותפת לתנועה
ולחברה גדולה יותר; וכי ככל שרמת הדתיות
גבוהה יותר, העמדות כלפי הפעילות המשותפת
חיוביות יותר.
בדיקת עמדות המשתתפים ביחס לתרומת
הפעילות המשותפת מעלה כי נמצא קשר חיובי
בין ממדי המודעות הרב-תרבותית לתפיסת
התרומה לתנועה ולחברה הישראלית, ומתאמים
חיוביים בין הממדים השונים של המודעות הרב-
תרבותית לבין עצמם, ובינם לבין תפיסת התרומה
של הפעילות המשותפת לתנועה ולחברה. בנוסף,
שלב 1 של רגרסיות סימולטניות לבדיקת הסברי
השונות של תפיסת התרומה לתנועה ולחברה על
פי ממדי המודעות הרב-תרבותית, שנעשה תוך
פיקוח על גיל ורמת דתיות, העלה כי ככל שרמת
הדתיות גבוהה יותר כך תפיסת התרומה גבוהה
יותר, כלומר, משתתפים שהגדירו עצמם
כ"דתיים" ייחסו תרומה גבוהה יותר לפעילות
המשותפת מאשר משתתפים שהגדירו עצמם
כ"חילונים". בשלב 2 של הניתוח נמצא כי ממדי
המודעות הרב-תרבותית מוסיפים להסבר השונות
של התרומה.
מעניין לציין כי בשלב הראשון של הניתוח,
למשתנה הדתיות הייתה תרומה ייחודית מובה
–
קת, ואילו בשלב השני למשתנה הדתיות בנוכ
–
חות של ממדי מודעות רב-תרבותית אין תרומה
ייחודית מובהקת.
ÌÂÎÈÒÂ ÔÂÈ„
בחינת עמדות הצופים הדתיים והחילונים
מעלה כי מעורבותם בפעילות המשותפת מאפש
–
רת להם לחוות תהליך רב-תרבותי מלא, המביא
לגיבוש מודעות רב-תרבותית: מימוש הפעילות
מחייב עמדה סובלנית מכילה, אשר מכירה בבסיס
משותף לשתי הקבוצות, כמו גם בשוני מהותי
ביניהן, ומגלה נכונות לוויתורים הדדיים; היא
מפעילה התבוננות רפלקטיבית בקרב המשתת
–
פים, וגורמת להם לבחון את זהותם כפרטים
וכחברי מגזרים שונים; היא מעודדת נכונות לשי
–
נוי ומחויבות אליו, הן ברמה האישית - למשל
בדרך של שינוי דעות או יצירת קשרי חברות עם
בני הקבוצה השנייה - והן ברמה כללית יותר
כסדר יום התנועה וסדר היום בחברה הישראלית.
תמיכתם של מרבית המשתתפים בהמשך
הפעילות המשותפת במסגרת התנועה ובמסגרות
נוספות, ובעיקר הכוונה שהביע חלק ניכר מהם
להשתתף בפעילויות דומות במסגרות שונות
ÌÈÈ˙„ ¨ÌÈÙˆ‰ Ï˘ ËÏÁÂÓ ·Â¯
‰Î¯Ú‰ ‰Ï‚Ó ¨ÌÈÂÏÈÁÂ
‰ÈÈ˘‰ ‰ˆÂ·˜‰ ÈÙÏÎ ˙ÂÁÈ˙ÙÂ
Ï˘ ‰ÓÂȘ ͢Ӊ· ÍÓÂ˙Â
Ì˙ȇ ˙ÂÏÈÚÙ
61
