משותף של פרטים וארגונים להשפיע על עיצוב
הסוכנים, שמתמודדים על השליטה וההשפעה
בזירת הזהות התרבותית-יהודית בישראל )שגיא
ואחרים,1102(. המחקר המתואר במאמר זה
התמקד בהערכת הפעילות המשותפת של בני נוער
דתיים וחילונים במסגרת תנועת הנוער "הצופים"
מנקודת מבטם של בני הנוער השותפים לה.
‰·È˘ÙÒ¯Ù· ¢ÌÈÙˆ‰ ˙„ڢ ¢ÌÈÙˆ‰¢
˙È˙·¯˙≠·¯
"הצופים" היא תנועה ציונית ממלכתית על-
מפלגתית, שמנתה בעת המחקר 061 שבטים בכל
רחבי הארץ. ה"אני מאמין" שלה, כפי שהוא מוצג
באתר התנועה )נכון לשנת 3102(, מאפיין אותה
כדוגלת בהיענות לאתגרים לאומיים ולצרכים
קהילתיים שונים, בפיתוח מסגרות חינוכיות-
ערכיות, בכבוד למורשת היהודית
בצד האתוס הישראלי ובעידוד
החניכים לפעילות פרו-חברתית,
שיש לה פוטנציאל "מעצב" ביחס
לחברה הישראלית. אוריינטציה רב-
תרבותית מהווה חלק מזהות התנו
–
עה: רב-תרבותיות מופיעה באתר
התנועה )3102( כחלק מ"התפיסה
הערכית" שלה, ומוגדרת שם
כ"קבלת השונה".
ב"ערכי הליבה" של התנועה, מדורגת רב-
תרבותיות לאחר "מעורבות חברתית" ולפני
"דמוקרטיה" ו"זהות יהודית". רב-תרבותיות
מוגדרת כאן כמציינת את "חשיבות הייחודיות של
תרבויות שונות בישראל כמדינה קולטת עלייה
והטרוגנית באוכלוסייתה", לפיכך "על כל אדם
להבין שניתן להיות שותף בכמה הקשרים ומעג
–
לים של זהות תרבותית ולנוע בחופשיות ביניהם".
הגדרה זו משקפת הכרה במגוון התרבותי בישר
–
אל, כמו גם בקשר בין זהות הפרט והקהילה התר
–
בותית, ברוח אקטיבית התואמת עמדות המקדמות
רב-תרבותיות. הפעילות המשותפת לצופים
דתיים וחילונים עצמה מתוארת באתר כפעילות
ייחודית של התנועה, הנובעת מ"צרכי החברה
הישראלית", ומטרתה "לגשר בין פלחים בחברה
הישראלית" )הצופים, 3102(.
"עדת הצופים" )להלן "העדה"( הינה חלק
מתנועת הצופים )החל משנת 9391( ופונה לציבור
מקיים המצוות בארץ. בדומה לתנועת-האם, היא
שומרת על חוסר תלות מפלגתית. העדה מופיעה
באתר התנועה כחלק מרשימת ה"הנהגות" )שהן
מחוזות(, ויש לה "אחריות חינוכית מינהלתית
ובטיחותית" לחניכים השייכים לכל הנהגה, כלו
–
מר, יש לתנועה אוטונומיה חינוכית ומינהלתית
רבה, אך היא כפופה להנהגת הצופים. "חוקת
התנועה" מושתתת )בסדר זה( על חינוך ברוח
"הדת היהודית", קיום מצוות הלכה למעשה,
חינוך לעקרונות לאומיים, הכשרה לייעוד "ציוני
דתי" ופעילות לטובת גישור בין דתיים וחילונים.
היות התנועה שייכת למספר מסגרות מצוין
באמירה החותמת את החוקה, על פיה "עדת הצו
–
פים מחנכת במקביל ובלי סתירה למטרות תנועת
הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל
והדת היהודית" )הצופים 3102(. בצד הכרה
במגוון התרבותי של התנועה ואמונה ביכולת
להתנהל מבלי להתפשר על זהות תרבותית
)
1993
Banks,
(, אמירה זו מגדירה את חברי
העדה - לפחות מבחינתם - קודם כל על פי זהותם
הדתית ורק אז על פי התנועתית. היא גם מציגה
את הפעילות המשותפת כפעילות ערכית, אך
בדומה לצופים החילונים לא כראשונה במעלה
מבחינת חשיבותה. הפעילות השוטפת של העדה
כוללת מרכיבים תורניים בצד מרכיבים "צופיים",
כשהאחרונים מוצגים בזיקה לתורה וליהדות. נכון
לשנת 3102, מנתה העדה כעשרה שבטים.
הפעילות המשותפת לדתיים וחילונים במסגרת
התנועה מערבת בעיקר את בני השכבה הבוגרת
˙ÂÈÎÂ˙ ÈÙ˙˙˘Ó
̷¯· ̉ ˙ÂÈÎÂÈÁ
ÍÈω˙˘ ¨ÌȯÈÚˆ
‡ˆÓ Ì˙ÂÁ˙Ù˙‰
ÔÈÈ„Ú Ì‰È˙ÂÚ„Â ÂÓˆÈÚ·
ÍÎÈÙÏ ¨˙¢·Â‚Ó ‡Ï
˙ÂÚÙ˘‰Ï ˙ÂÂ˙
58
