שמעת, המשותפת לחבריה,
ַ
מ
ְ
קבוצתית-קהילתית מ
ומייצגת אורח חיים ומערכת ערכית ייחודיים, אשר
מהווים חלק מהותי מהזהות של כל פרט בה ובסיס
לאינטראקציה של פרטים אלו עם חברי קהילות
אחרות; עובדת קיומן של מסגרות מגוונות כאלה
בכל חברה המעוצבת באמצעות המגעים בין הקהי
–
לות, וראיית החיכוך הרב-תרבותי כהזדמנות לשי
–
פור חיי פרטים בחברה, כמו גם את פני החברה
כולה
)יונה,
Wurzel
2012;
Vedder,
& Geel
Van
.(1988 :2007
אינטראקציה בין קבוצות תרבותיות שונות
המנוהלת בצורה מיטבית מבוססת על תהליך רב-
תרבותי מלא, שעיקרו מעבר מהסתגרות קבוצתית
לפתיחות בין-קבוצתית דרך מגע רב-תרבותי
מתחייב או וולונטרי, מגע
המעלה נקודות חיכוך בין
המערכות הממשמעות של כל
קבוצה. תהליך כזה גורם
למשתתפים לפתח נכונות
לשינוי עמדות והתנהגויות
ולאמץ פרספקטיבה מכילה
של גיוון חברתי, שאותה מכנה
וורצל )
1988
Wurzel,
( "מוד
–
עות רב-תרבותית".
למודעות זו מספר מאפיינים: היא מבטאת
עמדה ראשונית של כבוד לאחר ופתיחות לדיא
–
לוג אתו, גם מתוך ידיעה שלמגע כזה ייתכן
"מחיר זהותי"; היא מעודדת נכונות להתבוננות
רפלקטיבית בעקבות החשיפה לנרטיבים "אח
–
רים", כשהפרט מתבונן באורח חייו ודעותיו ובק
–
בוצה התרבותית "שלו", התבוננות המעבדת את
תכני האינטראקציה המשותפת: והיא שואפת
לשינוי המציאות, כשהמשתתפים בתהליך מאמ
–
צים עמדה של סוכנות פרואקטיבית, המאפשרת
להם להתחייב לעשייה מתקנת בתחומים השונים
של חייהם.
רק סינרגיה של כל ממדי המודעות הרב-
תרבותית מאפשרת למצות את פוטנציאל השינוי
של מגע רב-תרבותי. פעילות מבודדת של חלק
מהמרכיבים דוגמת הכרה בבסיס משותף עם
האחר, אך הימנעות מפעילות משותפת איתו, או
נכונות לפעילות משותפת ללא כל חשיבה
ביקורתית בעקבותיה, ממזערת את הפוטנציאל
המיטיב של המגע ואף נוטה לחזק סטטוס-קוו
מוטה )יונה, 7002(.
ליחסים בין דתיים וחילונים בישראל אופי רב-
תרבותי, שכן לכל צד נרטיבים ייחודיים, שיש
ליישבם במכלול החברתי, ושני הצדדים שואפים
לנוכחות פרטית וציבורית משמעותית )עזר,
4002: תמיר, 8991(. לפיכך, חיוני לפתח מנגנו
–
נים המאפשרים טיפוח מודעות רב-תרבותית
בקרב חברי שתי הקבוצות כדרך לשיפור ההתנה
–
לות המשותפת, והתערבויות חינוכיות מייצגות
חלק ממנגנונים אלו.
תוכניות חינוכיות ברוח רב-תרבותית מושתתות
על היקף משתנה של יישום עקרונות רב-תרבותי
–
ים, בין שהוא מינימליסטי - אז הן מתמקדות בדר
–
כים להוספת תכנים מגוונים לתוכניות לימודיות,
ובין שהוא נרחב יותר - ואז הן מכוונות לשינוי
ממשי ברמת הפרט והחברה )יונה, 7002;
1993;
Banks,
(. משתתפי תוכניות חינוכיות הם
ברובם צעירים, שתהליך התפתחותם נמצא בעי
–
צומו ודעותיהם עדיין לא מגובשות, ולפיכך נתו
–
נות להשפעות, לרבות חינוך רב-תרבותי )מגן,
)
-Shehada,
Alkhateeb
& Ezer
Sagee,
Gilat,
;2011
.(2010
מכאן מחויבותה של מערכת החינוך, הפורמלית
והבלתי פורמלית, לפעילות משותפת של קבוצות
תרבותיות שונות, דוגמת הפעילות המשותפת
לדתיים וחילונים במסגרת תנועת "הצופים",
שהיא מושא המחקר.
הנטייה לקיים פעילויות משותפות לדתיים
ולחילונים נסמכת על שתי הנחות יסוד אותן הציע
אלפורט )
1954
Allport,
(: שקיום מפגשים בין-
קבוצתיים מאפשר יצירת קשרים, מקטין את
המרחק בין קבוצות הנמצאות בקונפליקט ומאפ
–
שר כינונו של דיאלוג, וכן, שכל צורה של מגע עם
ה"אחר" עדיפה על היעדרו, שהרי מגע הוא הזרז
הטוב ביותר להתקרבות ולשינוי עמדות )אצל
שגיא ואחרים, 1102; שלו, 1102; שרעבי, 1002(.
משתנים רבים משפיעים על איכות המפגש, כמו
גם על איכות המגע הבין-קבוצתי והבין-אישי
שנוצרים במהלכו. מרכיבים אלו כוללים את גודל
המסגרת, סטטוס שווה של משתתפים, נכונותם
למפגש, הדדיות הפעילות, תדירות ומשך
המפגש]ים[, תכנון מושכל של תוכנם ותמיכה
סביבתית ומוסדית )שלו, 1102; שרעבי, 1002(.
בישראל מתקיימת שורה של פעילויות משותפות
בין דתיים וחילונים במסגרות שונות, דוגמת
"גשר" ו"קרן אבי חי", שכולן מייצגות ניסיון
ÌÈÂÏÈÁÂ ÌÈÈ˙„ ÔÈ· ÌÈÒÁÈÏ
¨È˙·¯˙≠·¯ ÈÙ‡ χ¯˘È·
ÌÈ·È˯ „ˆ ÏÎÏ Ô΢
Ì·˘ÈÈÏ ˘È˘ ¨ÌÈÈ„ÂÁÈÈ
È˙¯·Á‰ ÏÂÏÎÓ·
56
