הוא למעשה כתיבה לתוך דף אינטרנט המרכז
ומאפשר רישום מצטבר וקריאה מסודרת )בדרך
כלל על פי נושא, תאריך, שולח וכו'( של כל
המכתבים הנשלחים אליו )ברק ולביא, 9991(.
כבר בימיו הראשונים של האינטרנט החלו אנשי
מקצוע להשתמש ברשת לצורכי טיפול, כערוץ
נוסף בתקשורת עם מטופלים ועם עמיתים )גילת,
3102(. עם התקדמות הטכנולוגיה והתגברות השי
–
מוש באינטרנט, ניתן למצוא גם שיח בעיות המת
–
קיים באמצעות פורומים באינטרנט. בשיח בעיות
חושפים המשתתפים את המצוקות והבעיות שלהם
בפני מומחה בתחום, בניסיון למצוא להם פתרונות
או מענה )
2005;
Green
&
Kupferberg
2013
.(Kupferberg,
למעשה, הקשר המקוון
הפך לערוץ תקשורת חשוב במצבים של ייעוץ
)גילת ורוזנאו, 4002(. בשיח בעיות מקוון, מוע
–
לים קשיים, בעיות ודילמות
על ידי פניות של בודדים אל
משתתפי השיח, ואלו מגיבים
על פי רצונם ויכולתם. כל
אחד בשיח יכול להגיב בזמן
המתאים לו ובקצב האישי
שלו )שמעוני ולוטן,5002(.
למשתתפים בפורום כזה
ניתן זמן לחשיבה ולתכנון
הכתיבה. השימוש בשפה הכתובה משפר את
איכות התקשורת עקב היכולת לארגן טוב יותר
את המסרים בהשוואה לדיבור )גילת ורוזנאו,
4002(. יחד עם זאת, הנוכחות הפיזית ושפת הגוף
של המשתתפים נעדרות מן השיח המקוון.
המשתתף אינו מביא עמו את צורתו החיצונית
ואת קולו, ולכן חלק מן הסטריאוטיפים, המתלוו
–
ים למרכיבים אלו באישיותו, אינם חלים עליו
במרחב המקוון. אי הנראות בכל פורום מקוון, גם
בפורום בו המשתתפים מכירים זה את זה )ברק,
7002(, מאפשרת מידה גדולה יותר של חופש
ומקלה על המשתתפים בשיח כזה להיפתח זה לזה
)גילת, 3102;
שמעוני ולוטן, 5002(, לחשוף את
מצוקותיהם ובעיותיהם במטרה לקבל
מענה, או
לפחות תמיכה חברתית, שהיא אחד המשאבים
העיקריים בהתמודדות הפרט עם קשיים שהוא
חווה )ברק ולביא, 9991(.
אי הנראות מבטלת סממנים חיצוניים, ולכן
השלכתם פוחתת ומאפשרת מידה רבה יותר של
פתיחות בשיח המקוון )ברק, 7002(. למעשה,
מאפייני הקשר המקוון, הכוללים אנונימיות,
נוחיות, זמינות גבוהה של קבלת עזרה ללא
מחסומי זמן ומרחק, יוצרים תנאים מתאימים
למתן מענה גם לאנשים במצוקה שנרתעים
מעזרה מקצועית, אך עדיין זקוקים לתמיכה
נפשית )גילת, 3102(.
˯Ëȇ· Ìȯ‚·˙Ó
התמיכה החברתית חשובה במיוחד למתבגרים
במצוקה, שהם המשתתפים בפורום הנחקר בעבו
–
דה זו. גיל ההתבגרות במעגל חייו של הפרט, הפך
לפרק חיים בולט ומודע יותר, עקב ההתקדמות
הטכנולוגית, שהאריכה את משך הזמן שבין
החיים בבית הספר לבין כניסתם של צעירים
לעבודה מקצועית ולחיי עצמאות )אריקסון,
7891(. המתבגר שקוע לעתים קרובות בהשוואה
בין דימוים בעיני האחרים לבין תחושתו העצמית.
הוא מחפש אחר אנשים ורעיונות הראויים לאמו
–
נו, שאמורים להוכיח לו שגם הוא ראוי לאמון.
המתבגר חושש פן יידחף לפעילויות שירגיש בהן
חשוף לגיחוך ולספק. חשוב לו לקבל אישור מבני
גילו וחיזוק ממוריו )אריקסון, 7891(.
בעידן של טכנולוגיות חדשות והתעצמות
מהירה של ידע מדעי, המתבגרים מודעים יותר
לגיבוש זהותם ולחשיבות פיתוח כשירותם לתפ
–
קוד משמעותי ויעיל. לכן, פיתוח מערכות תמיכה
חיוביות להבנת תהליך ההתבגרות ולהתמודדות
עם ציפיות המתבגר, משפחתו, והחברה הרחבה,
הינו אתגר העומד בפני אנשי חינוך ויועצים
)סמילנסקי, 5891(.
עבור המתבגרים האינטרנט הוא חלק אינטגרלי
מחייהם בהיותם דור שנולד למצב שבו חלק ניכר
מהתקשורת הבין-אישית שלהם מתווך מחשב
)וייסמן וגונן, 1102(. האינטרנט מהווה עבור
המתבגר סביבה חברתית מסוג אחר, שבה הוא
זוכה לחופש התנהגות: הוא יכול להצטרף או
לעזוב כרצונו, לא תמיד מכירים אותו ואת מראהו
החיצוני, ולכן הוא יכול להיות נינוח יותר בהש
–
וואה למצבים שבהם המגע עם אנשים הוא ממשי
)זיו וזיו, 1002(.
רשת האינטרנט מאפשרת לבני הנוער ליצור
מרחב תרבותי קהילתי שבו נוצרים קשרים אנו
–
שיים חברתיים )גולן, 0102(, ובנוסף לכל אלו,
היא מהווה עבור מתבגרים גם מקור לעזרה בעת
מצוקה, עקב מאפייניה הכוללים את האפשרות
47
‰˘ÚÓÏ ‡Â‰ Ô˜Ӊ ̯ÂÙ‰
˯Ëȇ Û„ ÍÂ˙Ï ‰·È˙Î
ÌÂ˘È¯ ¯˘Ù‡Ó ÊίӉ
Ï˘ ˙¯„ÂÒÓ ‰‡È¯˜Â ¯·ËˆÓ
ÂÈχ ÌÈÁÏ˘‰ ÌÈ·˙ÎÓ‰ ÏÎ
