המעבר מחברה מגויסת בעלת זהות משותפת
לחברה אזרחית פלורליסטית השואפת להידמות
לחברות במדינות דמוקרטיות אחרות.
הבדלים בכל הקשור לאופן הצגת המדינה
והחברה ניכרים גם בספרי לימוד מודרניים אחרים.
לפי חוקרים שונים
)הופמן ושנל, 2002; מטיאש,
2002( חלק ניכר מן הספרים כיום מנסים להציג
גישה מאוזנת יותר ולהדגיש ערכים אוניברסליים
ורב-תרבותיים. גם ספרי ההיסטוריה החדשים
מציגים טקסטים המבטאים דעות שונות, והגישה
בהם כלפי הסכסוך הערבי-ישראלי, למשל, מאוז
–
נת יותר )
2002
Podeh,
; דרור, 4002(.
שינוי נוסף, המתבטא גם הוא בהשוואה בין
ספרי לימוד העברית מתחילת שנות התשעים של
המאה הקודמת עד העשור הנוכחי, הוא השינוי
בתפיסת המציאות והידע. במקום הצגת ידע
מגובש וסגור בעל אופי אובייקטיבי, הבולטת
בשני הספרים הראשונים, הידע בספרים האחרו
–
נים מוצג באורח ביקורתי ופלורליסטי.
במחקר עתידי תורחב הבדיקה לספרי לימוד
עברית נוספים באוניברסיטה ובאולפנים אחרים
לעברית. אמנם המטרה העיקרית בספרי לימוד
עברית היא הוראת השפה, אך יש חשיבות גדולה
לתוכן של הטקסטים ולדרך הצגתם והוראתם
מעבר להיותם כלי ללימוד השפה. במקרים רבים
זהו המקור העיקרי, בארץ ובחו"ל, שדרכו זוכה
התלמיד להכיר את החברה הישראלית וללמוד
עליה. יש להכיר בכך שספרי העברית משמשים
כסוכני תרבות, והדרך שבה הם מייצגים ומשק
–
פים את התרבות ראויה להתייחסות ולמחשבה.
45
