המספר על הקמת פארק התעשייה והמוזיאון
הפתוח בכפר ורדים. בעקבות אכזבה וחוסר אמון
ביכולת המדינה להביא לצמיחה כלכלית, עולה
יוזמה חופשית ובלתי תלויה בממשלה ובתמיכתה,
ונבנה "דגם חדש של ישראל אפשרית, המקשר
בין הייצור והיצירה" )אומלינסקי ווייס, 6002,
עמ' 53(. ההצלחה כאן היא של האנשים האינדי
–
בידואלים ולא של המדינה, והזהות החדשה שלנו,
כפי שמתואר בטקסט, היא הייחודיות של כל אדם
המורכבת מחומרי גלם משותפים שמקורם בארץ,
באדמה המשותפת.
יוזמה פרטית ויצירתיות מאפיינות את הישרא
–
לי גם בספר "בין השורות". הדוגמה של המדען
הישראלי הדואג לצמצם את הפגיעה בטבע ובבני
האדם שנגרמת על ידי הדברה כימית על ידי
החלפתה בהדברה ביולוגית, מתוארת כהצלחה
מקומית המועילה לחקלאים יהו
–
דים וערבים כאחד. הצלחה נוספת
עליה מסופר בספר היא של בתי
הספר הדמוקרטיים הפרטיים
בישראל, המעודדים יצירתיות
ויוזמה ומתנגדים לדרכו של החי
–
נוך הממלכתי בארץ.
עם זאת, הישראלי נתון גם לבי
–
קורת נוקבת. באחד הטקסטים בספר "עברית
בדל"ת אמות" התחלף הצבר הרגיש, הפטריוט,
האחראי והמוסרי, בישראלי "המסתדר" כפי שהוא
מכונה שם. זהו אדם שאינו מציית לחוקים ולתק
–
נות, דורש יחס מיוחד, מרבה להתווכח ומנסה
להערים על הרשויות כדי להשיג את מטרותיו.
קטע לא מחמיא אחר עוסק באלימות במשפחה
בישראל הנמצאת במגמת עלייה ובגישה הסלח
–
נית, כהגדרת הטקסט, של בתי המשפט למקרים
אלה. קשה להימנע מהשוואה לטקסט בספר "דלת
לדלת" )1991(, המשבח את משטרת ישראל ואת
בתי המשפט על עבודתם היעילה ומציג את
האזרח הישראלי כאדם הגון ושומר חוק בדרך
כלל. בספר "עברית בדל"ת אמות" בולטת ההת
–
מודדות עם המציאות הישראלית על כל צדדיה,
הטובים והפחות טובים.
העיר ירושלים, שזכתה לסקירה אוהדת בשפה
מרגשת בספר "אגדה של שפה" )2991(, מוצגת
בספר "עברית בדל"ת אמות", בקטע מתוך ספרו
של עמוס עוז "פה ושם בארץ ישראל", כעיר
מלאת ניגודים ויסודות הנאבקים זה בזה. שירו
של יהודה עמיחי "תיירים", המלווה את הטקסט
של עוז, מדגיש את חשיבות האדם על פני חשי
–
בות האבנים והמקומות הקדושים בירושלים. שני
שירים נוספים של עמיחי המופיעים בפרק זה
מתארים את הקיטובים הפוליטיים בירושלים. עוד
ראוי לציין כי בשני הספרים האחרונים הקמת
המדינה מוזכרת בהקשרים ליברליים ודמוקרטיים
ולא בהקשרים ממלכתיים היסטוריים. בספר "עב
–
רית בדל"ת אמות" קיימת התייחסות בולטת
להגדרת חירויות הפרט לאזרחי המדינה ללא
הבדל דת גזע ומין, כפי שנכתב במגילת העצמ
–
אות. ובספר "בין השורות" ההתמקדות היא
בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית על כל
המשתמע מכך.
אם בספרים מראשית שנות התשעים הערכים
הדומיננטיים היו אחדות, נאמנות למדינה, או
ביטול העצמי למען הקולקטיב וההקרבה למען
המדינה, בספרים החדשים הערכים הופכים להיות
הגשמה עצמית, יוזמה אישית, יצירתיות, עצמ
–
אות, חופש בחירה, זכויות הפרט, קבלת השונה,
רב-תרבותיות ופתיחות לעולם. דמות הישראלי
האוניברסלי העולה מן הספר "בין השורות" היא
תוצאה של הדמיון הגובר בין ישראל למדינות
מערביות אחרות, כחלק מתהליכי הדמוקרטיזציה
והגלובליזציה בארץ ובעולם. רוב הנושאים העיו
–
ניים בספר "בין השורות" הם נושאים המעסיקים
בני אדם במקומות שונים בעולם ואינם ייחודיים
רק לישראל. כך בנושאים כמו חינוך, זוגיות
43
˙ÈËÂȯËÙ≠˙È˙ÎÏÓÓ‰ ‰˘È‚‰
‰ÙÏÁ˙‰ ÌÈ˘È‰ ÌȯÙÒ·
È·ȯ·Â ˙È˙¯Â˜È· ‰˘È‚·
ÌÈ˘„Á‰ ÌȯÙÒ· ˙ÂϘ
