בהשלכה על המחקר הנוכחי, הרי שהפורום בין
המורה לתלמידיה למעשה משמש קבוצת תמיכה
לתלמידים, המוגבלים מבחינה פיזית, משום שלא
יכלו לנוע ממקום למקום עקב מגבלות תנאי
המלחמה, ושהו בבתיהם, כאשר למעשה מצב
המצוקה משותף לכולם: לתלמידים ולמורה.
בתנאים אלו, התלמידים זקוקים לתמיכה רגשית,
שאותה הם מקבלים בפורום, ולכן ניתן למצוא בו
התייחסות לקשת של רגשות.
חלק מהרגשות הם כאלה העולים במצב חירום,
כמו דאגה וחשש וגם געגועים, עקב המגבלה
הפיזית להיפגש פנים אל פנים, ואולי גם געגועים
למצב של שגרה. סוג אחר של רגשות היה מפתיע
ומעניין: התלמידים מעלים בפורום גם רגשות
חיוביים של אהבה, שמחה והכרת תודה. אהבתם
למורה באה לידי ביטוי גם במחמאות שהם מרעי
–
פים עליה בתגובותיהם בפורום.
תחושות האהבה והמחמאות
למורה נקשרות לתחושת הכרת
התודה כלפיה על התנהלותה בזמן
בו גם היא שרויה באותה מצוקה.
בדומה לקטגוריה הקודמת, גם
בקטגוריות "תקשורת ממוקדת
חברים" ו"תקשורת המיועדת
למורה ולחברים" מצאנו התייחסות חיובית בשני
נושאים משותפים: ברכות ואיחולים ושיתוף. גם
ברגעים אלו התלמידים מוצאים זמן לברכות
ולאיחולים זה לזה ולמורתם. הם נמצאים במצב
מצוקה קשה, והברכות והאיחולים מעניקים להם,
כנראה, תחושה של תקווה להמשך אחר, לעתיד
טוב יותר. בקבוצות נמענים זאת ניתן לראות כי
התלמידים גם משתפים את המורה ואת חבריהם
בחוויות מהתקופה.
בנוסף לשיתוף בחוויות וברגשות, התלמידים
משתפים גם במידע המצוי ברשותם. חיפוש מידע
מהווה דרך להתמודדות הגיונית במצב לא הגיו
–
ני. באחת התגובות מציינת תלמידה כי החיפוש
במקורות מידע שונים, עזר לה להתמודד עם
הפחד והחשש בעת האזעקה. המידע עוזר להם
להבין את המצב בו הם נמצאים, לנסות להתמודד
עימו ולהתגונן.
בנוסף לפניותיהם למורה ולחברים, מצאנו כי
בתגובות התלמידים קיימת פנייה לנמען כללי
ורחב יותר - "תושבי הדרום" או "כולם". אמנם
הפורום הנדון בעבודה זו, הוא חלק מאתר כיתתי,
המהווה חלק מאתר בית ספרי - נישה בה קשה
להאמין ש"כלל תושבי הדרום" )ובאחת התגובות
גם "תושבי הצפון"( יהיו חשופים לה, אך יחד עם
זאת, ניתן להבין את הסיבות ואת המניעים של
התלמידים לפנות לקהל רחב שאינו הנמען הישיר
של כלי זה. את העובדה כי כ%02- מכלל ההוד
–
עות בתגובות התלמידים ממוענות לנמענים
כללים, אנו רואות כצורך של התלמידים להרגיש
חלק מקבוצה. הפנייה אל כלל התושבים מעניקה
לתלמידים, לדעתנו, תחושת שייכות לקבוצה
רחבה וגדולה יותר, ויוצרת תחושה של קרבה בין
התלמידים ל"כלל תושבי הדרום".
בתשובה לשאלת המחקר השנייה: "מה הם מאפ
–
ייני האינטראקציה?" מצאנו מספר נקודות השקה
שעלו מההשוואה בין הקטגוריות בתגובות התלמי
–
דים ובין הקטגוריות בתגובות המורה. באמצעות
נקודות אלה ניתן לאפיין את האינטראקציה.
ראשית, מצאנו שהתלמידים והמורה ממענים
את תגובותיהם לקבוצות נמענים שונות בפורום,
ולכן האינטראקציה שהתקיימה אינה "דו-
צדדית". אף על פי שהפורום הוא בין המורה
לתלמידיה, הרי שבמסגרתו התקיימה תקשורת
"רב-ממדית". המורה ותלמידיה ממענים את תגו
–
בותיהם לקבוצות נמענים שונים: תגובות התל
–
מידים בפורום אינם ממוענים בלעדית למורה,
אלא גם לחבריהם לכיתה וגם לנמען כללי ורחב
יותר: "כולם" או "כלל תושבי הדרום".
יחד עם זאת, ממצאי הסטטיסטיקה התיאורית
מעידים כי התלמידים מעדיפים לפנות למורה.
התלמידים הנמצאים במצב של מצוקת המלחמה,
מחפשים דמות בוגרת שתשרה עליהם ביטחון
בתקופה מעורערת שכזאת, ומוצאים במורתם
מענה לכך. גילת, עזר ושגיא )1102(, מצאו כי
52
ÌÈÈÈÚÓ‰ ÌȇˆÓÓ‰ „Á‡
Ï˘ Ì˘ÂÓÈ˘ ‡Â‰ ÂÏÚ˘
È„Î ˙Âχ˘· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰
Ì˙‡ „ȯËÓ˘ ‰Ó ˙‡ ‡Ë·Ï
