בעתיד, מבטאות את המיצוי המרבי של תהליך
רב-תרבותי )שגיא ואחרים, 1102( לפחות ברמה
ההצהרתית, דבר ההופך את התנסותם של המש
–
תתפים לפעילות משמעותית שיש לה פוטנציאל
ליצור אנרגיה פרו-חברתית )כהנא, 4002(.
עמדות המשתתפים משקפות רמה בינונית עד
גבוהה של מודעות רב-תרבותית, בכל הממדים
שנבדקו: יחס אל בני הקבוצה האחרת, נכונות
להתבוננות רפלקטיבית, וגילויי שינוי ומחויבות.
רמה כזו של מודעות רב-תרבותית גורמת למש
–
תתפים גם להעריך בחיוב את תרומת הפעילות
המשותפת לתנועת הנוער ואת תרומתה ליחסי
דתיים וחילונים בחברה הישראלית. ממצא זה
מאפיין את הפעילות המשותפת במסגרת תנועת
הצופים כסוג של התערבות חינוכית )
Wurzel,
1988
(, אשר מכוונת וגם מצליחה ליצור הידברות
משמעותית בין מגזרים שונים, הידברות שיש לה
השפעה אפשרית על פעילות עתידית של חלק
גדול מהמשתתפים לטובת שינוי חברתי לפחות
בתחום יחסי דתיים-חילונים בישראל.
נראה כי מספר גורמים ייחודיים תורמים
לאפקטיביות של הפעילות המשותפת, כפי שהיא
מתבטאת בהיקף התהליך הרב-תרבותי ורמת
המודעות שהוא מייצר, שאותם מבטאות עמדות
המשתתפים. ראשית, התנאים שבהם מתקיימת
הפעילות הם אופטימליים )שגיא ואחרים, 1102:
2012
Vedder,
& Geel
Van
(: תנועת הצופים
הארצית היא שלוחה של תנועה גלובלית,
מסגרת-על המספקת אחדות ממסדית וארגונית.
הפעילויות שמסגרת זו מקיימת מעודדות שיתוף
פעולה והדדיות בדרך העונה על צורכי המשתת
–
פים במידה כזו שהם בוחרים בהשתייכות ממוש
–
כת )ממוצע של 5 שנים( למסגרת זו. הנהגת
התנועה גם מספקת מסגרת נורמטיבית תומכת,
שטיפוח רב-תרבותיות הוא אחד מיעדיה המוצה
–
רים )הצופים 3102(.
במסגרת זו יש התייחסות לצרכים השונים של
קבוצות המשתתפים, כמו אוכל כשר ושמירת
שבת לצופים הדתיים, פעילות מעורבת ובזמן
שבתות לצופים החילונים. מגע בין-תרבותי
המנוהל בצורה כזו יוצר את התנאים הטובים
ביותר לפיתוח מודעות רב-תרבותית ולעידוד
השפעה חברתית חיובית של הפעילות.
נכונותם ארוכת השנים של המשתתפים ליטול
חלק בפעילות תנועת נוער שדו-קיום מאפיין חלק
מפעילותה, כמו גם השתייכותם הוולונטרית
לשכבה הבוגרת )השכב"ג(, שבה מימוש בפועל
של ערכי התנועה הוא מרבי, מרמזים שמאפיינים
ייחודיים של תנועת הנוער שלהם משפיעים על
עמדתם. נראה שהעובדה שהשאלון מולא בסיום
מחנה קיץ, במהלכו המשתתפים "חווים את" דו
הקיום במרחב משותף לדתיים וחילונים יותר
משהם 'מדברים עליו'" )סילברמן-קלר, 7002(
כחלק - ולא עיקר - ממגוון פעילויות, מציעה
מכנה משותף אשר "עוקף" את נקודות החיכוך
בין הקבוצות התרבותיות השונות ומעצים את
היענות המשתתפים למסר המאחד של הפעילות
במסגרת התנועה )כהנא, 4002:
2012
Baber,
.(
הבהרת קשר כזה בין מאפייני התנועה לעמדות
המשתתפים טעונה מחקר נוסף.
שייכות לקבוצה מובחנת, כמו תנועת הצופים
או הצופים הדתיים, תורמת לחיזוק ערכי הקבוצה
- כמו נכונות לדו-קיום בקרב חבריה. במקביל,
שייכות זו יכולה גם להגביל ערכים כאלו לחברי
הקבוצה, ולתפקד כמנגנון של "סלקציה טבעית"
הגורם לכך שהמצטרפים למסגרת המעודדת דו-
קיום או הידברות בין קבוצות תרבותיות שונות
יהיו כאלה שנטייתם הראשונית הולמת את "רוח
היחידה" מלכתחילה, דבר שמקל עליהם לממש
רוח זו במלואה, ללא קשר הכרחי לפעילות מסוי
–
מת )פייר ושפירא, 7002 קליבנסקי, 7002(.
ייחודיות כזו יכולה להגביל את המסקנות הנגז
–
רות מעמדות המשתתפים, מסקנות שאינן בהכרח
רלוונטיות לקבוצות אחרות באוכלוסייה. כלומר,
עמדות המשתתפים במחקר הנוכחי אינן בהכרח
טיפוסיות לעמדות משתתפים בפעילויות אחרות
המשותפות לקבוצות תרבותיות שונות.
תוכניות חברתיות וחינוכיות, כמו הפעילות
שנחקרה בעבודה זו, הן קודם כל דפוסים או
מנגנונים המציעים הזדמנות לתרום לשינוי כלשהו
)פרידמן, 0102(, ומחקר זה מראה ששינוי כזה אכן
מושג על ידי הפעילות המשותפת. אף שמשתתפי
המחקר מגוונים בצרכים ובאינטרסים שלהם, רוחה
הכללית של עמדתם היא של פתיחות, נכונות
לדיאלוג והכרה בחשיבותו.
בהתחשב בפוטנציאל ההשפעה שיש לאוכלו
–
סייה צעירה ומחויבת, כאוכלוסיית המחקר
המתואר )שפירא, פייר ואדלר, 4002(, זהו ממצא
מעודד. לנוכח התרומה שהמשתתפים מייחסים
לפעילות רב-תרבותית, קיום פעילויות דומות,
62
