ומרחב בחירה - יש למורה תפקיד מפתח בהטמ
–
עת תוכנית לימודים חדשה )פולן והארגריבס,
9991(, ולפיכך, הטענה כי ראוי לשתף את המורה
בתהליך שינוי, מקבלת משנה תוקף בבית הספר
שבו נערך המחקר.
ÈÂÈ˘
שינוי הוא תהליך מורכב ומאיים בקרב מורים,
הנדרשים להתעמת עם אמונות מבוססות אודות
הוראה וחינוך. לחלקם, זוהי שבירת מוסכמות על
אופן ההוראה ודרכי הוראה המוטמעות בהם. כדי
לעזור למורה לחולל שינוי, מציעה גרגואר )
2003
(Gregoire,
מודל שבו יש לזהות את מידת המו
–
טיבציה של המורה לשינוי ולהציע עבורו מערך
תמיכה רגשי.
על פי המודל של גרגואר, המורה
בוחן את הידע ואת המשאבים שלו
בשלב מוקדם בשינוי. מורים בעלי
מוטיבציה ימשיכו עם תהליך השי
–
נוי תוך למידה והשקעת משאבים.
מורים אחרים יערכו את המאזן
שלהם בין למידה והשקעת משא
–
בים לרמת מוטיבציה ותועלת
מהתהליך - ויבחרו בין השקעה
בשינוי לבין ויתור והימנעות
מהשקעה )
2003
(Gregoire,
.
בתהליך השינוי בו עסק מחקר
הפעולה שלי, נדרשו המורים להטמיע תוכנית
הוראה חדשה )הנספח( ודרכים אחרות להוראת
הספרות. השינוי דרש מהם הסתכלות מעמיקה
פנימה, לשגרת ההוראה בבית הספר, ואיים על
ייחודם כבית ספר "אחר". רונית, אחת המורות
אמרה: "זה היה מאוד מגוון מאיפה שאנחנו שאבנו
את היצירות ונתן לי הרגשה שאנחנו מגוונים".
עבורה רשימת היצירות נתפסה בראשית התהליך
כגורם חוסם. מורים אחרים זיהו קושי ואיום נוסף:
היעדר ידע מקצועי הנדרש להוראת ספרות.
מתוך רצון לתת כבוד לצוות ולכבד את יכולו
–
תיו וכישוריו, ומתוך רצון לשמר את ייחודו של
בית הספר, הבנתי כי עלי לבחור דרכי פעולה
"אחרות". הבנתי כי עם חשיפת המורים לתוכנית
הלימודים החדשה, נעשה הצעד הראשון של
מהלך השינוי ובעקבות החשיפה - הם יבדקו את
ההשלכות לגביהם ויבחנו: "האם השינוי ישפיע
עליי? כיצד?". לפיכך, בעוד שהמפגש הראשון
הציג את רשימת היצירות שהציפה את החששות,
המפגש השני עסק בעקרונות תכנון לימודים
בספרות המתאימים לבית הספר הזה ולתרבותו.
במרכז המפגש הוצבה השאלה: מה יהיו העקרו
–
נות שינחו אתכם בבניית תוכנית לימודים בית
ספרית בספרות? ההסתכלות פנימה קירבה את
הנושא לצוות, עם זאת, עלתה בבירור ההכרה של
היעדר עיסוק ספרותי אסתטי ביצירות, קושי
בראיית העומק ביצירה ספרותית וביכולת לתפוס
אותה כאקטואלית וכערכית. במקביל, עלו תגובות
של חשש מהתוכנית ונטייה להימנע משימוש בה.
ההתבוננות במודל עזרה לי להבין כי המורים
נמצאים בצומת דרכים: הם מבינים כי נדרש מהם
ידע בספרות, אך האם תהיה מוטיבציה לרכוש
אותו? כיצד ניתן להפחית חרדה והתנגדות ולעו
–
רר רצון ללמידה? ממקום זה בחרתי להפגיש את
הצוות עם מספר יצירות מתוך תוכנית הלימודים
החדשה ולעבד אותן במפגש.
˙¯ÙÒ ˙‡¯Â‰ ÏÚ Ú„È
אחד הדוחות שהוגש לוועדת החינוך של הכנ
–
סת, עוסק בסוגיית המורים המלמדים בפועל את
המקצועות שאותם לא הוכשרו ללמד. זאת מתוך
הנחה כי "ההכשרה שיש למורים במקצוע שאותו
הם מלמדים היא אינדיקטור חשוב לאיכות כוח
האדם בהוראה, וככל שהמורה בקי יותר במקצוע
שהוא מלמד כך סיכוייו להצליח בהוראתו טובים"
)ויסבלאי, 2102(.
שיעור המורים שהוכשרו להוראת מקצוע העב
–
רית ואכן מלמדים עברית בבית הספר הממלכתי
העברי הינו %41 ובבית הספר הממלכתי דתי-
%6 )ויסבלאי, 2102, עמ' 31(. הווה אומר, מרבית
המורים להוראת העברית, ובכללה ספרות, אינם
בעלי הכשרה וידע בתחום.
מחקרה של שווירן )0102( שעסק במקומה של
הספרות בתוכנית הלימודים בחינוך הלשוני
ודרכי הוראתה בבית הספר היסודי, מציג ממצאים
דומים בדבר היעדר הכשרת המורים להוראת
ספרות בבית הספר היסודי. ממחקרה עולה כי
הוראת הספרות היא חלק משיעורי האוריינות וכי
מורות בעלות ידע בהוראת ספרות חוות חוויית
הצלחה ומסוגלות בהוראת ספרות, בעוד שמורות
החסרות ידע בספרות ובדרכי הוראתה מגייסות
את היצירות הספרותיות למטלות של הבנת
הנקרא או להוראת תוכן.
∫˙Óˆ· ÌȇˆÓ ÌȯÂÓ‰
Ì‰Ó ˘¯„ ÈÎ ÌÈÈ·Ó Ì‰
̇‰ ͇ ¨˙¯ÙÒ· Ú„È
˘ÂÎ¯Ï ‰Èˆ·ÈËÂÓ ‰È‰˙
˙ÈÁÙ‰Ï Ô˙È „ˆÈÎ øÂ˙‡
¯¯ÂÚÏ ˙„‚˙‰Â ‰„¯Á
ø‰„ÈÓÏÏ Ôˆ¯
69
