ניתן לראות כי המספר מתאים את הסיפור
לתבניות חברתיות-כלכליות, למערכת התפקידים
בחברה, לנורמות ולערכים המאפיינים את הסביבה
החדשה. ההסתגלות כוללת החלפה של מוטיבים,
דמויות ומנהגים, המשתלבים במסורת המקומית.
הסיגול לתבנית חברתית בא לידי ביטוי בתפ
–
קיד השופט. ביהדות, השופט נבחר על סמך תכו
–
נותיו: על פי שולחן ערוך, סימן קפא, על אדם
הנבחר לתפקיד שופט להיות בעל התכונות
הבאות: חכם בתורה, ענו, ירא, שונא ממון אפילו
את שלו, אוהב אמת, אוהב את הבריות ובעל שם
טוב במעשיו. עיירות שאין בהם חכמים הראויים
להיות דיינים, ממנות את הטובים והחכמים
שבהם, לדעת אנשי העיר. השופט נמצא גבוה
בהיררכיה החברתית, על כן בסמכותו לדון גם את
עשירי החברה. דמותו הינה דמות חילונית, פרט
זה תואם את תהליך המודרניז
–
ציה אשר עבר על יהדות עירק,
בו חלה התרחקות מהדת )גב
–
אי, 0002; סחייק, 8891(, ואכן
אין בסיפור רב ואף לא קאדי
אשר ישפוט, אלא רק שופט.
אפשרות אחרת לפירוש השימוש בבחירת "שו
–
פט" הינה התאמה לחיינו כיום, במדינת ישראל,
בה השופט הוא הפוסק העליון. בסיפורם של
האחים גרים, הדמות המקבילה לשופט הינה
המלך, אשר מקבל את תפקידו בירושה. האדרת
בעלי השררה קשורה קשר הדוק ביותר בלאומיות,
שכן, התפיסה הייתה כי באין מנהיגים ומונהגים
לא תהיה לאומה תקומה. הם שירתו מגמה זו
בשעה שהכניסו למעשיות שינויים שיש בהם כדי
לעודד הערצה לבעלי שררה ונכונות לציית להם
)וסרמן, 9891(.
סיגול אחר לתרבות בישראל נעשה בהקשר של
גיל הנישואין בקרב נערות: למרות שבעירק היה
נהוג לארס את הבנות בילדות המוקדמת, ולהשי
–
אן בגיל ההתבגרות )51-61( )סחייק, 8891(,
הנערה בסיפור מתוארת כבת עשרים, גיל המת
–
אים יותר לנישואין בחברתנו. המילה "נגיד"
מלמדת כי אין מדובר בגיל המקורי, אלא בשינוי
אותו ערכה המספרת: "בחורה יפה וצעירה. 02,
נגיד בת 02".
הן המלך והן השופט לא מסתפקים בתכונה
אחת של האישה. בשני הסיפורים, בעלה העתידי
מתרשם מחוכמת הנערה ולכן מבקש לראותה.
ברצף אירועים זה, מועבר המסר כי החוכמה הינה
תכונה / יכולת רצויה, מסר זה מקבל משנה תוקף,
שכן דמויות מורמות מעם הן אלה שמעריכות
זאת. שני הגברים מציבים בפני הנערה תנאים
הסותרים זה את זה: "בואי אלי לא לבושה, ולא
ערומה ]...[". על אף הזהות בדרישות, בסיפור
הגרמני קיים פירוט יתר של מעשיה: "היא הלכה
והתפשטה, עד שהיתה עירומה לגמרי". פירוט זה
יוצר תמונה חזותית הניתנת לדמיון, דבר שלא
ייעשה בחברה מסורתית, ויתכן ומסיבה זו אינו
קיים בסיפורה של הלה.
בהתאם לחוקי אולריק, מתקיים כאן חוק הקי
–
טוב הן בעיצוב הדמויות והן בתיאור המאבקים.
בסיפור זה קיימים שני עימותים: עימות חוץ
משפחתי, ועימות משפחתי. העימות החוץ
משפחתי בשני הסיפורים משקף את הקונפליקט
החברתי ואת הדיפרנציאציה המעמדית שבסיפו
–
רי עם, אגב הדגשת קוטביות הגיבורים. לעימו
–
תים אלה משמעות פסיכולוגית, בהיותם אמצעי
לשחרור מאוויים נסתרים, והם טומנים בחובם
את משאלתם הכמוסה של דלת העם לניעות
סוציו אקונומית.
118
ÌÈ˙ÈÚÏ ‰˜ÂÏ ‰˙Ù˘
‡ ¨ÌÈȯȷÁ˙ ÌÈÏ˘Î·
‰Ù˘‰Ó ÌÈËÙ˘Ó· ˙Ï·Â˙Ó
Ì‚¯˙ ÍÂ˙ ˙Ȅ‰È≠˙È·¯Ú‰
˙ȯ·ÚÏ È„ÈÈÓ
