פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

22 / 122

באמצעותו הלומד מבין כיצד למדו חכמים מתוך
הפסוקים את פרטי ההלכות והמצוות. הלימוד
מחדד את החשיבה, יוצר עניין אינטלקטואלי
ודיון, כל זאת בלי לגעת בשאלת האקטואליה
והרלוונטיות ללומד.
2. דרך הבוחרת לבחון את הסוגיה מנקודת מבט
מחשבתית פילוסופית תפיסת התנ"ך ביחס לעב –
דות של אדם מישראל אצל אחיו. התמונה הכל –
לית המצטיירת מחיבור בין כל המקומות בהם
מתוארות המצוות הקשורות בעבד עברי, הדרך
בה מציבה התורה את עבדות האדם היהודי
כעומדת בסתירה לרעיון ההוצאה לחירות של עם
ישראל ממצרים. תפיסה זו אינה בהכרח עוסקת
בקשר למציאות ימינו, אולם יוצרת מרחב מחשב –
תי ומאפשרת חיבור בין רעיונות המצויים בתוך
המרחב התנ"כי ומחשבת המקרא, ובין עולמו
הרוחני של התלמיד.
3. דרך הבוחרת ללמוד את
הפרשה מתוך התייחסות למצי –
אות חיינו: מכירתו של אדם
מישראל לעבדות אצל אחיו
היהודי, מהווה מענה לאנשים
שאינם מצליחים לכלכל את
חייהם ומידרדרים לפשיטת רגל
או גניבה. התורה מאפשרת להם למכור את עצמם
)או להימכר( לעבדות על מנת להתפרנס ולהחזיר
את חובם, ותוך כדי כך להכין את עצמם ליציאה
מחודשת לעולם של חירות. מן העקרונות העולים
מדיני עבד עברי נוכל להבין את האידאה של
התורה ביחס לשיקום, ולהסיק ממנה כיצד והאם
ניתן להשתמש ביסודות אלו גם בימינו. דרך זו
אינה בהכרח עוסקת בפרטי המצוות או הפסוקים,
אולם היא יוצרת הקשר רלוונטי לפרשיות התורה.
שנים רבות הפכה הדרך הראשונה למקובלת
בלימוד תנ"ך: הוראת פרשנות ופרשנות הלכתית
במקום הוראת הכתובים על דרך הפשט. דרך זו
מאתגרת בדרך כלל את אלה האוהבים את הדיון
המחדד הבדלים ומבהיר דקויות, אך גם מרחיקה
מרלוונטיות או קשר בין התלמידים ובין הכתוב.
הדרך השנייה מאתגרת בדרך כלל את הפילו –
סופים שבין התלמידים, ועשויה לחבר את כלל
התלמידים אל ההקשרים התנ"כיים הרחבים,
ואל תפיסות עולם הבאות לידי ביטוי בתנ"ך, אך
היא עשויה להתרחק מן האתגר של קריאת
פשטות הכתובים ולא בטוח שתחבר את התלמיד
אל התנ"ך.
הדרך השלישית מאפשרת יותר חיבור בין
התלמידים ובין הכתובים, אלא שהיא עשויה
להתרחק מהוראת תנ"ך והופכת את החיפוש אחר
החיבור למציאות שלנו למרכזי יותר מכפי
שבאמת כתוב בתורה. בקרב התלמידים יישארו
רעיונות, אך לא יהיה ברור להם ברור עיגונם
בכתובים.
ובאמת, אי אפשר לוותר על אף אחת מן הדר –
כים, אך גם לא נכון לבחור רק אחת מהן. מורה
צריך להכיר את שלוש הדרכים )ועוד אחרות שלא
פורטו כאן( להבין מהי נקודת הכוח של כל דרך
ומהי חולשתה ובהתאם לכך לדעת להיעזר בכולן
על מנת לבנות עם תלמידיו לימוד מעמיק של
הכתובים שיוביל גם למרחבים גדולים וגם לחי –
בור אישי של הלומדים.
במסגרת הכוונת המורים להוראה בכיתות התי –
כון, באות לידי ביטוי שלוש הדרכים ביחידות
לימוד שונות.
להלן דוגמא כיצד שלושת המרכיבים הללו
באים לידי ביטוי בבחינות הבגרות בתנ"ך של
המגזר הדתי )קיץ תשע"ד(
ההבנה הפרשנית: במדבר: עיין בפרק ט"ו,
בפסוקים ל"ז-מ"א )מצוות ציצית( וציין שתי
22
Âȇ Í¢˙‰¢ ∫˜È߈ȷÏÂÒ ·¯‰
‡Â‰ ¨¯·Ú‰ Ï˘ ¯ÙÒ ˜¯
¯ÙÒ ‡Â‰ ¨ÍÎÓ ¯˙ÂÈ ‰·¯‰
Ïη ¨„ÁÈ Ì‚ „È˙ډ ‰Â‰‰
¢˙ÂÙ˜˙‰ Ïη ÌÈÓʉ