18 / 122
האתגר הוא, אפוא, להציג בבחינת הבגרות
שאלות שיעמדו בתקן המחמיר של הטסטולוגיה,
ועם זאת יעסקו במשמעות של הכתוב, יעודדו
הבעת דעה, יתייחסו לרלוונטיות של התכנים,
יתבעו מהלומד לראות עמדות מנוגדות באותם
כתובים עצמם ועוד.
כך, למשל, שאלה המתמקדת בתופעות אנו
–
שיות אוניברסליות, כמו למשל שאלה המתייח
–
סת למפגש של יעקב עם רחל על פי הבאר,
מפגש בו נשא קולו ובכה לאחר שגולל את האבן
הכבדה בכוחות עצמו בלבד: אהבה עשויה
להפיק מאדם כוח, ויכולה להפיק רכות ורגשנות.
בסס את שני חלקי הקביעה הזאת על בראשית
כ"ט 8 11 )קיץ תשע"ג(.
או שאלה בה מתבקש הנבחן לקרוא טקסט בשני
אופנים מנוגדים, וזאת כדי לעודד את השיח בעת
הלימוד, ולנסות להבין את הכתוב על עושר האפ
–
שרויות הטמונות בו: יש הטוענים כי שבטי הצפון
באו לשכם מתוך רצון לשתף פעולה עם המלך
רחבעם. לעומתם, יש טוענים כי שבטי הצפון מוצ
–
גים כמי שכבר בהתחלה רצו לפרוש מממלכת בית
דוד. הבא מן הקטע )מלכים א' י"ב 1-02( ראיה
אחת לכל טענה והסבר כל ראיה )קיץ תשע"ב(.
ושאלה הדורשת הבעת דעה )בה כל תשובה
מבוססת ומנומקת תתקבל( בתחום רגיש המעלה
שאלות על היחס לבחירת ישראל ועל היחס למי
שאיננו מישראל: קרא ויקרא י"ט פסוק 81 ופסוק
ו “ואהבת לרעך
ַ
43 שלפניך. יש הטוענים שהצ
ון לאהבת בני ישראל בלבד.
ּ
כמוך" )פסוק 81( מכו
האם הנאמר בפסוק 43 תומך בטענה זו או סותר
אותה? הסבר את דבריך )קיץ תשע"ב(.
ושאלה נוספת. המתעמתת עם נושא שבו כמעט
לכל אחד דעה משלו: לפי המסופר בקטע זה אלו
–
הים ניסה את אברהם. מהו הניסיון? האם עמד
אברהם בניסיון? נמק את דבריך )קיץ תשע"ב(. גם
כאן תתקבל כל תשובה )עמד בניסיון או לא עמד
בניסיון( מנומקת ומבוססת.
עוד שאלות העוסקות ברלוונטיות של התנ"ך:
י מן האדמה" )בראשית,
ַ
עקים אל
ֹ
"קול דמי אחיך צ
ד', 01(. על הקיר של חדר זיכרון במחנה ההשמ
–
דה אושוויץ יש ציטוט של פסוק זה. מדוע לדעתך
נבחר דווקא פסוק זה? )קיץ תשע"ב(
ד"( הביעה תחו
ֶ
ג
ֶּ
נ
ִ
המשוררת רחל )בשירה "מ
–
שות של ציפייה ושל כמעט הגעה ליעד, שלעולם
."ֹ
בו
ְ
ב נ
ֶ
צ
ֶ
לא יתממשו, באמצעות המטפורה “ע
קרא דברים ל"א 1-5 בקטע שלפניך, והסבר כיצד
שימשו פסוקים אלה בסיס ליצירת המטפורה
"עצב נבו” כדי להביע תחושות כאלה )הזדמנות
שלישית, קיץ תשע"ב(.
שאלות נוספות מתייחסות לעמיר בניון, לעמ
–
דות של החברה החרדית, ליחס אל האחר ועוד.
ÌÂÎÈÒ
הקצאת משאבים, לפחות לשעת הוראה נוספת
בכל אחת משכבות הגיל, רתימת ההוראה ללימוד
'את התנ"ך' תוך הבנה שלימוד 'על התנ"ך' הוא
משני, השימוש בהעשרות ובמאמרים דידקטיים
שנכתבו על ידי מורים אל מורים, ובחינת בגרות
הדורשת התמודדות עם נושאים משמעותיים
ערכיים ורלוונטיים, עשויים להניע תהליכים
שיגדילו ויעמיקו את המקום הניתן לתנ"ך וישדר
–
גו את מעמדו של המקרא בבית הספר.
ÏÚ ¯·‚˙‰Ï ÌÈί„‰ ˙Á‡
¨˙¯‚· ˙ÈÁ· ÌÂȘ·˘ ÌȯÈÁÓ‰
ÍÎ ‰ÈÁ·· ˘Ó˙˘‰Ï ‡È‰
‰„ÈÓÏÏ ‰‡¯Â‰‰ ˙‡ ÔÂÂÎÏ ÚÈÈÒ˙˘
˙ÈËÂÂϯ ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ¨˙È‚ÂχȄ
18
מקורות:
1. סימון אוריאל, "מעמד המקרא בחברה הישראלית - ממדרש לאומי לפשט קיומי", בקש שלום ורדפהו, תל אביב 2002, עמ' 12-
64.שפירא אניטה, התנ"ך והחברה הישראלית, ירושלים 5002, עמ' 21-33.אמית יאירה, עלייתה ונפילתה של אימפריית התנ"ך, אבן
יהודה 0102. ולאחרונה גתי יהושע, חוזרים לתנ"ך, ירושלים 3102.
2. יאירה אמית, "חקר המקרא בהוראת המקרא", הבנת המקרא בימינו, עיונים בחינוך יהודי כרך ט', עמ' ק"א - קי"ד.
3. וראו את ביקורתו החריפה של מנחם בן, "מדובר במחלת רוח", מי צייר את הרקפת?, תל אביב 8002, עמ' 101 311.
4. "התגבשות המלוכה בישראל" )בהוצאת רכס וגשר(