צורת פנייה זו אמנם עשויה לחסוך למורה
העמוס קריאת מחקרים ופירושים רבים על פרקי
הלימוד, אולם בו זמנית היא גוזלת מן המורה את
היצירתיות. "שאלת מיליון הדולר" היא: איך
להציע למורה תכנים המניעים להוראה מעוררת
ומעניינת, בלי לפגוע ביצירתיות שלו ובשימוש
שלו בניסיונו ובכישוריו? כיצד ניתן להציג בפניו
הצעה של מהלך הוראה מסקרן, מהימן ועשיר של
פרק מקראי, בלי לעקוף אותו? כיצד העמדת
מהלך זה לא תוותר על כישוריו הפדגוגיים והדי
–
דקטיים של המורה, על היכרותו את תלמידיו
והבנתו את צרכיהם, ועל חיבורו שלו לפרק אותו
הוא מלמד?
בקרב מורי תנ"ך בחינוך הממלכתי נוצר ז'אנר
חדש של כתיבה, המבקשת להתמודד עם אתגרים
אלה - המאמר הדידקטי. הדבר החשוב והמכריע
הוא שאת המאמרים הדידקטיים
כותבים מורים עבור מורים.
מורה הכותב מאמר דידקטי,
לומד בראש וראשונה את
הפרק, על הפירושים הרבים
והמחקרים המגוונים העוסקים
בו. עם גמר מלאכת הלימוד
המעמיק ורחב היקף זה, מציע
המורה, הכותב את המאמר
הדידקטי, מהלכים נרטיביים
של דיון בנושאים המהותיים אותם מעלה הפרק.
אין מדובר במערכי שיעור, אלא במהלך המוביל
את העיסוק בפרק למסקנות, לאמירות, או לשא
–
לות מהותיות ורלוונטיות. בכך דומה המאמר
הדידקטי לכל מאמר אחר.
המהלך הנרטיבי המוצע במאמר, מאפשר
למורה להקנות לפרטי המידע המגוונים ולשאלות
מסוגים שונים לכידות, מסגרת ומשמעות. הצגת
הנרטיב הלכיד של יחידת הוראה מתמודדת עם
התופעה של שיעור או דף עבודה ובו אוסף
שאלות ספוראדי, ומציעה תחתיה קו סיפורי
שמובל על ידי בירור תהיות וחידות העולות
מקריאת הכתוב. חלק מהתשובות יגייס את חקר
המקרא ואת ביקורת המקרא, אולם לא יהיה הקו
המרכזי של הלימוד. כלי מחקר וידע עכשווי
יוצעו כאחת מהדרכים לפצח קושי ולתת מענה
לאתגר שעולה מן הכתובים.
ההנחה הדידקטית-פדגוגית העומדת בבסיס
המאמר הדידקטי היא, שהוראה משמעותית
מתרחשת כשהעלאת שאלות )על ידי התלמיד או
על ידי המורה( ומתן מענים שונים להן, יתקיימו
במסגרת מהלך שיש לו "סיפור" - התחלה אמצע
וסיום. המאמר הדידקטי מסתפק בהצגת הנרטיב
המספר את סיפורה של יחידת לימוד מקראית.
הוא אינו עוקף את המורים ופונה במקומם אל
התלמידים, הוא איננו מציע שאלות לכיתה, הוא
אינו מציע מה לרשום על הלוח, או מה לתת כשי
–
עורי בית. המאמר מעמיד מהלך נרטיבי בלבד,
ומזמין את המורים להפעיל שיקול דעת באשר
לתכניו, להיעזר באסטרטגיות הוראה מגוונות
המצויות בארסנל שלהם ולהעשיר את הלימוד
בעזרת רעיונותיהם שלהם.
נדגים פנייה למורה בעזרת מאמר דידקטי על
אותו פרק בשמואל א', פרק א':
שמ"א א' 1-02: קונפורמיזם ונונ-קונפורמיזם
היכן מסתיים המצג ולמה זה חשוב?
אקספוזיציה או מצג היא מידע ראשוני, בסיסי,
הנמסר ביצירה ותפקידו להציג בפני הקורא מידע
שישמש אותו להבנת היצירה: מידע על הדמויות,
על מקום התרחשות העלילה ועל הזמן בו מתרחשת
העלילה. לעיתים אף טמון במצג הקונפליקט שבמ
–
רכזו של הסיפור. בסיפורנו בשמ"א א' נבקש לברר:
היכן מסתיימת האקספוזיציה? בפס' 3? בפס' 7?
אולי נטרים ונשאל מדוע זו בכלל שאלה חשובה?
האקספוזיציה מתארת מה קרה מדי שנה אצל
14
˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰‡¯Â‰
˙‡ÏÚ‰˘Î ˙˘Á¯˙Ó
ÌÈ¢ ÌÈÚÓ Ô˙Ó ˙Âχ˘
˙¯‚ÒÓ· ÂÓÈȘ˙È ¨Ô‰Ï
¢¯ÂÙÈÒ¢ ÂÏ ˘È˘ ÍωÓ
ÌÂÈÒ ڈӇ ‰ÏÁ˙‰