פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

12 / 122

הסקרנות, המחוללת הגדולה של ההנעה
ללמידה, תתקשה לצמוח מתוך אוסף שאלות
והפעלות ספוראדי כזה. למעשה, בלי השיעור
החי, בלי השיח המגיב והמעורר בין הלומדים
וללא מורה שיעורר את השיח, את העניין ואת
הסקרנות לא מתרחש תהליך למידה משמעותי
ברוב הכיתות. נראה שבשימוש בחוברות לימוד
יש, לא פעם, החמצה של האתגר הגדול של
ההוראה - שימוש בפוטנציאל הפדגוגי והדידק –
טי הקיים בתוכן לימודי, ו"תרגומו" למהלך
מסקרן, דיאלוגי ולכיד.
חוברות הלימוד הן לא פעם פתרון נוח למורה
העמוס, אך ברוב הכיתות הן לא יכולות להוביל
לשיעור, שבמרכזו דיאלוג משמעותי וחי בין
הלומדים לבין הכתובים, ובין הלומדים לבין
עצמם על בסיס הכתובים. השיעור הטוב הוא
לוי מורהְּבעיקרו של דבר ת
יוצר, מחובר לחומר ההוראה
ומוצא בו בעצמו עניין ומשמ –
עות. אבל מורים, הנדרשים
ללמד בהיקף רב של שעות
ולהיכנס למספר גדול של
כיתות המאוכלסות בתלמידים
רבים ומגוונים, עמוסים מאוד.
העומס לא תמיד מאפשר להם קריאה מקיפה
ומעמיקה של הספרות הפרשנית והמחקרית,
שנכתבה על פרקי המקרא שנקבעו בתוכנית הלי –
מודים; גם לא תמיד הם פנויים להתעמק בהבני –
ית מהלכים של משמעות, כפי שניתן להעלותם
מקריאה מכינה נרחבת וענפה.
יש, אפוא, למצוא דרכי פנייה אל המורים,
שבעזרתן יוכלו לגבש את הדיאלוג שלהם עם
התלמידים על בסיס פרקי הלימוד, ובכך לשפר
את איכות ההוראה ואת הדיאלוג של התלמידים
עם הכתובים.
כיצד נעקוף את העקיפות? כיצד נתמודד עם
הגורמים שתוארו לעיל כחלק מהסיבות למעמדו
הלא מחמיא של התנ"ך בחלק מבתי הספר?
„ÂÓÈÏ È¯ÙÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ ÏÂËÈ·
זה שלוש שנים קיימת הנחיה, לפיה בשיעורי
תנ"ך בבית הספר העל יסודי יש להשתמש אך ורק
בספר תנ"ך מלא. כל ספרי הלימוד, החוברות
וספרי ההכנה לבחינות הבגרות אינם מאושרים
עוד. לא כל העוסקים במלאכת ההוראה תומכים
בהנחיה זו; ראוי, על כן, להרחיב את ההסבר
לטעמו של האיסור להשתמש בספרי לימוד בשי –
עורי תנ"ך, להציג את הנזקים הפוטנציאליים של
חוברות לימוד ולהציע דרכים חלופיות שיסייעו
למורים בשיעוריהם.
נדגים את הפנייה אל התלמיד, כפי שהיא
מצויה בספר לימוד על שמואל )הערה 4(. עם
פתיחת הספר בשמ"א א' מתבקש התלמיד לענות
על שלוש שאלות:
1. פתיחת הסיפור המצג )א' 1 3( מציגה לקורא
את המשפחה שממנה יצא שמואל. ערכו רשימה
של הפרטים שהכותב מצא לנכון לציין על
משפחתו של שמואל ועל מנהגיה. ]בצד ניתן
הסבר למונח "מצג", "אקספוזיציה"[
סצנות(: א. =) 2. הסיפור מורכב מארבע תמונות
פס' 4-8, ב. פס' 9א-91, ג. פס' 12-32, ד. פס'
42-82 )פס' 91ב' 02 הם דברי קישור שמטרתם
לחבר בין התמונות(.
ציינו לגבי כל תמונה את הפרטים הבאים, לפי
הטבלה: התמונה, המקום, הדמויות הנזכרות,
הדמויות המשוחחות. נמקו על סמך הטבלה מי
היא הדמות הראשית בפרק א'.
3. כיצד מתייחסות אל חנה הדמויות האחרות:
פנינה, אלקנה ועלי? סכמו על פי פסוקים שונים
לאורך הפרק. מה מוסיפה כל אחת מהדמויות
להכרת דמותה של חנה?
ספר שמואל נפתח בסיפור על דרמה במשפחת
אלקנה שלו שתי נשים: אחת עקרה ואהובה על
12
ÈχӯÂÙ‰ ¨˜È„Ӊ ÁÂÒÈ‰
¨˙Âχ˘‰ Ï˘ È˘È‡ È˙Ï·‰Â
‰¢‡¯ ‰‡È¯˜· ¯·Î ¯ˆÂÈ
„ÈÓÏ˙‰˘ Ì˘Â¯‰ ˙‡
˙ÈÎË ‰„·ÚÏ ˘¯„