פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

8 / 122

ÌÈ·¯ È˙ÎÏÓÓ‰ ¯ÙÒ‰ ˙È·· Í¢˙‰ ˙‡¯Â‰ ȯ‚˙‡
˙‡ ˜ÈÓÚÈ ÂÏÈ„‚È˘ ÌÈÎÈω˙ ÌÈ˘¯„ ÆÌÚ٠ȇÓ
Ï˘ „ÓÚÓ ˙‡ ‚¯„˘È ͢˙Ï Ô˙È‰ ̘Ӊ
¯ÙÒ‰ ˙È·· ‡¯˜Ó‰
‚ÂχȄ ˙Â˘¯Ù ‡ ÔÂÈ˘Â ÌÂÎÈÒ
∏
‰ Ò Ó
ר ו נ י מ ג י ד ו ב
Í¢˙‰ „ÓÚÓ
התנ"ך הוא ספר אודות צמיחתו של עם ישראל,
התיישבותו בארץ כנען לפני יותר משלושת
אלפים שנה, חייו בארץ, הגלייתו ממנה ושיבתו
אליה. זהו ספר המציג, בין השאר, מאבקים של
בני אדם, השקפות על התנהלות העולם, שאלות
קיומיות על טוב ורע ועוד. לחברה בת זמננו
ניתנה חירות למצוא דרכים יצירתיות, מגוונות
ורבות משמעות, שיבטאו שיח עכשווי עם הספר
שהוא תשתית לתרבות יהודית עברית.
דרכי השיח עם המקרא הן רבות ומגוונות, והן
מבטאות את חיותו של התנ"ך בתודעה הלאומית,
ההיסטורית והתרבותית. שיח כזה עם הספר עתיק
היומין הוא גם ביטוי להיותה של החברה היהודית
במדינת ישראל חוליה בשרשרת מסירה דינאמית
ויוצרת של תרבותה. תפקיד מרכזי של מערכת
חינוך הוא לדאוג לכך שילדים ובני נוער יבקשו
לקיים דיאלוג חי עם נכס תרבותי מכונן זה. בשל
כך יש עניין מיוחד במיקוד המבט אל הוראת ספר
הספרים בבית הספר הממלכתי.
ממוצע הציונים בבחינות הבגרות בתנ"ך
בשלוש השנים האחרונות היה מעל 57. אחוז
הנכשלים במשך שנים אלה נמוך מעשרה אחוז.
אלה הישגים נאים כשמדובר במקצוע שבו מספר
הנבחנים הוא מעל 000,04 בשנה, וכל אוכלוסיית
תלמידי ישראל היהודיים נבחנת בו. עם זאת,
רבים חשים שקיים משבר ביחס אל המקרא. רוב
תלמידינו אינם בקיאים בספר הספרים, והתחושה
הרווחת היא כי הוא אינו ממלא תפקיד בהוויה
התרבותית של חלק ניכר מהם.
הפער בין ההצלחה היחסית במדד הפורמלי,
קרי בחינת הבגרות, לבין הריחוק שבני נוער
חשים אל התנ"ך מעורר שאלות. ודאי עולה ספק
באשר למידת הצלחתנו כמורים ללמד את ספר
הספרים בדרכים שיעוררו שיח
חי ומשמעותי בינו לבין הלומ –
דים. ראוי להתייחס לסיבות
שתרמו למצב זה, ובעיקר להציע
דרכי התמודדות עם אתגרי
הוראת המקרא.
בית הספר הוא אספקלריה של
החברה הישראלית, והתהליכים
המתחוללים בו משקפים במידה רבה את הלכי
הרוח וההתרחשויות בקהילה בה הוא פועל. מספר
חוקרים התייחסו לשינויים שחלו בחברה הישרא –
לית וניתחו את השפעתם על ערעור מעמדו של
התנ"ך )ראו הערה 1(. בין השאר נמנו גורמים כמו
ירידת קרנה של הציונות, שראתה בתחיית התנ"ך
חלק אינטגרלי של תחיית העם בארצו; זיהוי
לימוד התנ"ך עם לגיטימציה ושאיפות ימניות
משיחיות; יצירת זהות בין תנ"ך לדת; הפער בין
העולם הערכי של המקרא לבין עולמנו, והמרחק
בין עולמם של דמויות תנ"כיות לבין הוויית חיי –
נו; התפתחות העברית הישראלית, המגדילה את
פער השפה בינינו לבין לשון המקרא; הצורך בלי –
מוד מעמיק ומשתהה בלימוד מקרא )וטקסטים
ÏÚ ¨¯ÂÙÈÒ‰ ÌÚ ÁÈ˘‰
‡Â‰ ¨Â·˘ ÈÂÏ‚‰Â ÈÂÓÒ‰
Â˙ÂÈÂÈÁ Â˙ÓˆÂÚ ¯˜ÈÚ
È·Ï˘· Í¢˙‰ Ï˘
¯ÙÒ‰ ˙È·· „ÂÓÈÏ
8
·Â„È‚Ó È¯ ¯¢„
˙‡ ‰˙Ú ‰Ê ‰ÓÈÈÒ
ÌÂÁ˙ ˙ωÓÎ ‰„ȘÙ˙
ÍÂÈÁ· Í¢˙ ˙Ú„
È˙ÎÏÓÓ‰