ם
ִ
י
ָּ
פ
ַ
ת א
ַ
ח
ַ
א
.ּ
ה
ָ
מ
ְ
ח
ַ
ר ר
ַ
ג
ָ
ה' ס
ַ
ב ו
ֵ
ה
ָ
ה א
ָּ
נ
ַ
ת-ח
ֶ
י א
ִּ
כ
ר
ַ
ג
ָ
י-ס
ִּ
כ
ּ
ה
ָ
מ
ִ
ע
ְּ
ר
ַ
ר ה
ּ
בו
ֲ
ע
ַּ
ס ב
ַ
ע
ַּ
ם-כ
ַּ
ג
ּ
ה
ָ
ת
ָ
ר
ָ
ה צ
ָּ
ת
ַ
ס
ֲ
ע
ִ
כ
ְ
וו
."ּ
ה
ָ
מ
ְ
ח
ַ
ד ר
ַ
ע
ְּ
ה' ב
התמיהה על פנינה היא מדוע אינה יכולה
לנהוג בנדיבות לאור השפע שקיבלה? מדוע
הרשעות וצרות העין? לא פעם אנשים מאוימים
נוהגים כך; נראה שאהבת אלקנה והענקת מנה
אחת אפיים לחנה, מעוררת בפנינה קנאה המא
–
יינת את יכולת הנדיבות ומשתיקה את המחשבה
על הטוב שנפל בחלקה.
האם השאלות המוצעות במאמר הדידקטי
יישאלו בכיתה בנוסח המוצע לעיל? סביר להניח
שהמורה, שאליו מופנה המאמר הדידקטי )ולא
אל התלמיד(, ימצא את הדרך המתאימה ביותר
לגרום לתלמידיו לחפש בכתובים, לחדד את
רגישותם לדרכי העיצוב של הסיפור ולדון, בדר
–
כים שונות, בשאלות המעניקות משמעות ללי
–
מוד. אולי בכלל ירצה לחפש כיוונים משמעותי
–
ים אחרים או נוספים, ויעדיף ללמד את הפרק
לאו דווקא דרך המשקפיים של שאלת הקונפור
–
מיות והנון-קונפורמיות.
אף אם ילך בכיוון המוצע - האם יבקש המורה
את התשובות בכתב? בטבלה? בדיון במליאה?
בדיון בו הוא יארגן את התשובות בטבלה? בעבו
–
דה קבוצתית? בעבודה עצמית? כל אלה נתונים
לשיקול דעתו של המורה. תלמידיו, מכל מקום,
אינם מחויבים להוראות, כמו לערוך רשימת
פרטים, לציין בטבלה, או לסכם על פי פסוקים.
את עבודת החריש העמוק בטקסט הם יעשו כדי
לחפש תשובות לשאלות שיש להן משמעות גלויה
בפניהם, ושהם מודעים לה.
נראה לנו, כי דרך המאמרים הדידקטיים יש
סיכוי גדול יותר להוראה המעוררת את
– הסקר
נות, מעודדת מעורבות ודיונים, והעוסקת בשא
–
לות שיכולות לעניין כל אדם במפגשו עם יצירה
ספרותית.
„ÂÓÈω Ș¯Ù ÏÎÏ ˙¯˘Ú‰
בצד המאמרים הדידקטיים, מציע אתר תנ"ך
ממלכתי מבחר העשרות על כל פרק שבתוכנית
הלימודים בתנ"ך, העשרות היכולות לתרום לדיון
בנושאים שהפרק מעורר ולהדגים את ההשראה
של התנ"ך על יצירות מתחומים שונים. ההעשרות
כוללות: הרצאה מצולמת, מאמר אקדמי, שיר,
סרטון, קטע עיתון רלוונטי, קטע מסדרת טלווי
–
זיה, קטע מהצגה, פזמון, תמונה, צילום וכיו"ב.
כך מתרחב עולמו של המורה הלומד את הפרק,
והוא מוזמן להשתמש בכיתתו בחלק מההעשרות,
לפי שיקול דעתו, כדי להעשיר גם את תלמידיו.
המאמרים הדידקטיים וההעשרות מצויים באתר
תנ"ך ממלכתי וזמינים לכל מורה )ולכל גולש(.
זוהי שנתו השנייה של מפעל זה, וראוי לבדוק עם
הזמן מהי מידת השפעתו על שיעורי התנ"ך ומה
מידת תרומתם של המאמרים הדידקטיים וההעש
–
רות ליחס אל לימוד ספר הספרים.
˙¯‚·‰ ˙ÈÁ·
מטעמים שונים קיבלה בחינת הבגרות בשנים
האחרונות משקל יתר בכל תחומי הדעת, והפכה
למרכיב מעצב מרכזי של הוויית הלימוד הבית
ספרית. הוראת תנ"ך המכוונת לבחינת הבגרות
עלולה להזניח את השיח המשמעותי והרלוונטי עם
ספר הספרים, את הדיאלוג החשוב בין התלמידים
לבין עצמם על בסיס פרקי הלימוד ואת ההתייח
–
סות לדיון ברלוונטיות של המקרא ובהשתקפותה
ביצירות שונות שנכתבו בהשראתו לאורך הדורות.
הוראה מכוונת בגרות עלולה להזניח את טיפוח
החשיבה והשיח, ולהתמקד במענה על שאלות
בגרות קודמות ובניסיון לנחש את השאלות הצפ
–
ויות בבחינה הקרבה. אנו טוענים כי הוראה מכוו
–
נת בגרות לא תשיג, ככל הנראה, למידה משמעו
–
תית, אולם ללמידה משמעותית יש סיכוי רב
להביא את הלומדים גם להישגים בבחינה. לא
תמיד קל לשכנע בכך את המורים, הרואים עצמם
נמדדים על פי קנה המידה של הצלחה או אי
הצלחה בבחינת הבגרות של תלמידיהם.
על אף החסרונות של בחינת בגרות, לא יהיה
זה נכון לבטלה ברמת שתי יחידות הלימוד
הבסיסיות. בחינת הבגרות היא אמצעי חשוב
העשוי להניע להוראת תכנים לימודיים בהיקף
נדרש וברמת מינימום נדרשת. אחת הדרכים
להתגבר על המחירים שבקיום בחינת בגרות,
היא להשתמש בבחינה כך שתסייע לכוון את
ההוראה ללמידה דיאלוגית, משמעותית ורלוונ
–
טית. במילים אחרות, יש לעצב בחינה שתשכיל
לשאול שאלות המעודדות לימוד של שיח
ומשמעות. בחינה שתכיל שאלות מסוג זה תפוגג
את רגשי האשם שמורים חשים לא פעם כשהם
יוזמים או נסחפים ללימוד העוסק בשאלות שעד
כה מיעטו להופיע בבחינה.
16