פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

15 / 122

משפחת אלקנה בשילה; אולם נראה כי יום אחד
נהגה חנה באופן יוצא דופן, שלא כפי שנהגה עד
אותה עת. מדוע? מה הניע אותה לנהוג אחרת? מה
קרה כל שנה ומה קרה בשנה זו, שאולי באמצעותו
ניתן להסביר את השינוי. זו משמעותה וחשיבותה
של השאלה היכן מסתיימת האקספוזיציה.
אליבא דכולי עלמא פס' 8 כבר איננו חלק
ּהָר לֶאמֹּיַמהמצג, התיאור של הנעשה בכל יום: "ו
י,ִל ְאכֹא תֹה לֶמָלְי ו ִּכְבִה תֶמָה ל ָּנַ, חּהָיש ִה אָנָקְלֶא
:ְךֵבָבְע ל ַר ֵה, יֶמָלְו הָרָשֲעֵ, מְךָב ל ֹי טוִכֹנָא אֹלוֲה
ים". ואם כך, אפשר ודברי אלקנה הם שהניעוִנָּב
את חנה באותה שנה לפעול אחרת.
האם ניתן את תואר 'בעל השנה' לאלקנה? על
התפקיד המורכב של נחמה והרגעה?
מה דעתנו על דברי אלקנה לחנה, האם הוא
ראוי לתואר בעל רגיש? האם ניחומיו משמעותי –
ים? מצד אחד, נראה כי אלקנה
שם עצמו במרכז. חשוב לו איך
אֹלוֲהוא בעיניה של חנה )ה
ים(.ִנָּה בָרָשֲעֵ מְךָב לֹי טוִכֹנָא
אולם אנו עשויים לשגות אם
נשפוט את הגבר המקראי על פי
אמות המידה של שנות האלפי –
ים. למעשה, אמירתו של
אלקנה מעידה על חשיבה נון-קונפורמיסטית על
רקע זמנו. בתקופה בה נמדדת האישה בעיני
בעלה על פי מספר הבנים שילדה לו, מבקש
אלקנה לנחם את אשתו בהציעו קנה מידה שונה.
הוא זה המוכן להימדד בעיניה.
מדוע אם כך דבריו אינם מנחמים את חנה?
אולי כי לעיתים דברי ניחומים כנים ואוהבים
עשויים להיות מלכודת דבש. לעיתים אנשים
מרגיעים, מרחיקים את החיוניות והרצון ומרסנים
את הכמיהה. סערת הנפש המניעה לפעולה
מתפוגגת ועימה גם עוז הרוח לפעול. חנה בורחת
מההרגעה. היא עדיין אינה מוכנה לוותר ולראות
באהבת בעלה תחליף לאהבת בן. אם ניתוח זה
נכון, מודעותה של חנה וחוסר נכונותה להתפשר
עם נסיבות עקרותה מציגים גם אותה כאישה
יוצאת דופן.
אם כך, לפנינו שני אנשים נון-קונפורמיסטים.
זהו מונח שחשוב להציף בכיתת מתבגרים, בה
שאלות של ייחוד ושייכות רלוונטיות במיוחד.
כדי להעשיר את נקודת המבט לגבי התנהלותם
הייחודית של אלקנה וחנה, נציץ לעולמם של זוג
נוסף שהתמודד עם בעיית עקרות של אחת
לֵחָא ר ֶר ֵּתַהנשים. בראשית ל' 1 2, יעקב ורחל: "ו
רֶאמֹּתַ וּהָתֹח ֲאַּל בֵחָא ר ֵּנַקְּתַב וֹק ֲעַיְה לָדְלָא י ֹי לִּכ
י.ִכֹנָה אָת ֵן מִיַם-אִאְים וִנָי בִּה-לָב ָב הֹקֲעַל-יֶא
יִכ ֹנָים א ִה ֹלֱת אַחַת ֲר הֶאמֹּיַל וֵחָרְּב ב ֹקֲעַף יַר-אַחִּיַו
ן". ֶטָי-בִרְּ פְךֵּמִע מַנָר-מֶשֲא
הדמיון לסיפורנו ברור. השאלה המעניינת היא
כיצד השוני מחדד את יחסיהם המיוחדים ודרכי
התנהלותם של חנה ואלקנה? רחל באה אל יעקב
בטרוניה ובתלונה על עקרותה, ויעקב עונה לה
בחוסר סבלנות. תגובתו המכילה והמבינה של
אלקנה, אף שאיננה מתאימה לימינו, ניתנת
להתפרש, לאור השוואה זו, בכל זאת כרגישה
ומתחשבת.
פנינה, נון-קונפורמיזם ושיפוטו של הקורא
בפתיחת פרקנו דמות נוספת. האם גם פנינה
נון-קונפורמיסטית? מצד אחד, יש כאן התנהגות
חריגה לרעה. המונח נון-קונפורמיסט הינו אינ –
דפרנטי לשאלות של טוב ורע, מוסרי או לא מוס –
רי. אדם יכול להיות נון-קונפורמיסט לרעה )אמי –
רה לא טריוויאלית למתבגרים ולא רק להם(; מצד
שני, אולי יש משהו קונפורמי בנו, הלומדים, אם
נסתפק בשיפוטה של פנינה רק באמצעות הצגתה
באור שלילי. האם נוכל גם להבינה? מדוע היא
נוהגת ברשעות כלפי חנה?
חשוב שבדיון יעלו הלומדים את פס' 5 ואת
הָנָן מֵּת ִה יָּנַחְלּשאלת הקשר בין פס' זה לפס' 6: "ו
15
≠ÔÂ ÌÈ˘‡ È˘ ÂÈÙÏ ¨ÍΠ̇
ÁÂÓ Â‰Ê ÆÌÈËÒÈÓ¯ÂÙ˜
˙˙Èη ÛȈ‰Ï ·Â˘Á˘
„ÂÁÈÈ Ï˘ ˙Âχ˘ ‰· ¨Ìȯ‚·˙Ó
„ÁÂÈÓ· ˙ÂÈËÂÂϯ ˙ÂÎÈÈ˘Â