פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

28 / 122

2. שני אתגרים גדולים עומדים בפניי כמורה
לתנ"ך.
האתגר הראשון הוא הפיכת כל שיעור למוקד
של עניין ומשמעות לתלמיד ולעולמו. אני
משקיע מחשבה רבה לפני כל נושא שאותו אני
מלמד. לכן, נושא לימוד ייפתח לרוב בשאלה
רלוונטית לחיי התלמיד או באקטואליה או בנוש –
אים מתוך עולמם של המתבגרים )כמובן שלפי
גילם של התלמידים(. כאשר תלמיד יצא משיעור
ויחשוב על הנושאים עליהם שוחחנו בכיתה, או
שישוחח עם חבריו והוריו, אדע כי הצלחתי
לעמוד באתגר זה. זה אינו אתגר אישי של מורים
בודדים. זהו האתגר של המערכת כולה, החל
מהכשרת המורים לתנ"ך, צוותי ההוראה בבתי
הספר ומשרד החינוך והפיקוח על הוראת התנ"ך.
האתגר השני מתייחס לעולם הדיגיטלי והמהיר
של היום, שבו יש משמעות לא
רק ל"מה", אלא גם ל"איך". קשה
ללמד היום תנ"ך ללא היכולת של
המורה לרתק את תלמידיו, להפ –
תיע אותם ולבנות קישורים
מאתגרים לעולמות ידע אחרים.
ספר התנ"ך, החוברת והמחברת
אינם מספקים לנו את היכולת
לעשות זאת ברמה נאותה. כשאני
למדתי בבית הספר היסודי ובתיכון, כך לימדו
ספר תנ"ך, חוברת שאלות ומחברת. העולם השתנה
ואני לא מוכן להישאר מאחור. לכן, תלמידיי לא
יתבקשו לקנות חוברת עבודה בתנ"ך. שיעורים
רבים שלי ילוו בפרזנטציות שאותן הכנתי לשיעור.
אין הכוונה למצגת בה הילדים צופים בשקופיות
רבות מלל, שעליהם להעתיק למחברת. הפרזנט –
ציה לנושא הינה החלונות שאני מבקש מתלמידיי
להציץ בהם בזמן השיעור. יהיו בהם סרטים וסר –
טונים, שירים, ציורים, פסלים וכל אמנות אחרת,
קטעי עיתונות, קטעים מתוכניות טלוויזיה מוכ –
רות, שאלות מנחות לעבודה אישית או קבוצתית,
שאלות לדיון פתוח ועוד. חשיבה יצירתית צריכה
להתחיל במורה, ואני מאמין שככל שהמורה
מאפשר לתלמידיו לחשוב באופן שונה ויצירתי, כך
התלמיד יוכל להיות אדם רחב אופקים. בתחילה
ישאלו התלמידים: "מה הקשר לנושא שאנו לומ –
דים?" אך בהמשך הם אלו שיבנו את ההקשרים
ואף יציעו קשרים נוספים לנלמד בשיעורי התנ"ך.
וזו מתנה גדולה באמת.
3. יש לי הרבה רגעי הנאה גדולים בהוראת
התנ"ך וקשה להחליט על אחד. זו יכולה להיות
שיחה אישית עם תלמיד על נושא שנלמד בכיתה
וכיצד הדבר השפיע על דרך מחשבתו, זה יכול
להיות תלמיד שרץ לפני לכיתה כדי להגיע בזמן
ולא לפספס, מכתב תודה מתלמיד על כך שמצא
משמעות בשיעורים )לעיתים גם במרחק של זמן(.
לפני מספר שנים לימדתי בכיתת מב"ר בביה"ס
'מעלה-שחרות' שביטבתה. לאחר שהכיתה ניגשה
לבגרות של 2 יח"ל הם ביקשו ללמוד לקראת 5
יח"ל. הכיתה כולה התגייסה מרצון והוסיפה
מקצוע לימוד מוגבר נוסף על הגברות נוספות
שלמדו. ההנהלה תמכה במהלך. דווקא תלמידים
בכיתת תמיכה היו מוכנים להתמודד עם חומרי
לימוד מורכבים. האמונה שלי בהם חיזקה את
האמונה שלהם בעצמם. תלמידי כיתת המב"ר
שלי יצאו ממערכת החינוך עם 5 יח"ל בתנ"ך. זו
היתה הנאה וגאווה גדולה מאוד בעצמם ובי.
4. המערכת כיום מנתבת את התלמידים למבח –
נים שבהם הם נדרשים לענות רק על שאלות
שרלוונטיות לאחרים ולאו דווקא להם. הייתי
מאפשר יותר פתיחות גם במבחני הבגרות לשא –
לות העוסקות בהבעת עמדה, מחשבות בעקבות
קריאה של קטע מסוים, חוק, נבואה, אירוע היס –
טורי. אם המאמץ שהושקע בשיעורים איכותיים
יובא לידי ביטוי גם בהערכה אחרת של התלמי –
דים, עבודתי כמורה לתנ"ך תהיה משמעותית
יותר. מגמה זו התחילה לחלחל לאחרונה למער –
כת ואני מקווה כי היא תעמיק ותאפשר יותר
חופש פעולה למורים.
שלומית מעגן
להבנות את הזיכרון הקולקטיבי
1. כששואלים אותי על מקומו של ספר הספרים
בימינו, התשובה שלי, בחצי קריצה, היא שאני
באמת לא יודעת: לפעמים על המדף, לפעמים
בחדר הנוחיות בבית "האח הגדול", ולפעמים בין
שתי כפות ידיים אוחזות ומדפדפות. יש שאצלם
האופציות האחרונות מתקיימות במקביל.
השאלה הגדולה יותר בעיניי היא מהו מקומה
של השפה התנ"כית בימינו? האם תלמידים מרגי –
שים נוח לפתוח תנ"ך ולקרוא בו? האם הם יוד –
עים לזהות את השפעות התנ"ך על התרבות היש –
ראלית והעולמית, על שירים, סרטים, ציורים,
ספרים, פתגמים וכל מה שסביבם?
∫ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ Âχ˘È ‰ÏÈÁ˙·
Â‡˘ ‡˘ÂÏ ¯˘˜‰ ‰Ó¢
̉ ͢Ӊ· ͇ ¢øÌÈ„ÓÂÏ
ۇ Ìȯ˘˜‰‰ ˙‡ Â·È˘ Âχ
„ÓÏÏ ÌÈÙÒÂ Ìȯ˘˜ ÂÚȈÈ
28