פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

32 / 122

ÌÂÈ˘Ï ˙ˆ¯Ó ‰ÏÂÚÙ· ÔÈÈÙ‡˙‰ Ô¢‡¯‰ ¯Â˘Ú‰
˙ÂÓ˘‰ ÌÈËÏ· ÌÈ˘„Á‰ ˙ÂÓ˘‰ ÈÙχ ÔÈ· Æı¯‡‰
≠ÌÈÈËÂÈÙ ˙ÂÓ˘ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ˙ÂÓ˘ ÔΠÌÈȇ¯˜Ó‰
Ô¯ÎÈÊ ˙ÂӢ ÌÈÈÏÓÒ
χ˙˘‡Â ‰Ú¯ˆ „Ú ‰ÂȈ ÒÓ
≥≤
‰ Ò Ó
ל א ה מ ז ו ר
מקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות
מקראיים של מקומות בארץ. אשקלון למשל, או
ראש פינה, ועם השמות צצות השאלות: מהו
בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום
מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק
שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה )תה –
לים קי"ח 22( ולא היה קודם לכן שם של מקום.
האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים, או
גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם
השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני, או היו
חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא
תוכננה ובוצעה. והעיקר, מה הן המשמעויות
התרבותיות, הלאומיות וההיסטוריות של השמות
המקראיים על מפת הארץ.
˙ÂÓ˜Ӊ ˙ÂÓ˘ ˙ÂÚÓ˘Ó
‡¯˜Ó‰ ˙·˘ÁÓ·
העקרונות שהנחו את מעניקי השמות למקומות
בישראל החדשה הם גלגול מודרני של העקרונות
שהנחו את קודמיהם בתקופת המקרא, ולכן
אתחיל במשמעות שיש לשמות המקומות במקרא.
ם איננו תווית סימוןֵבמחשבת המקרא הש
טכנית, האדישה למאפייניו של נושא השם, אלא
ממד המבטא את זהותו, את מעמדו בעולם ואפי –
לו את עצם קיומו. שם מקביל לזכר )שמות ג' 51;
משלי י' 7( והזיכרון גואל את העבר מן הנשייה
ומעניק לו ממשות בהווה. בריאת העולם היתה
מלווה במתן שמות למרחבים הבסיסיים של
היקום כדי לקבע את קיומם. אלוהים קרא לרקיע
שמים, ליבשה - ארץ ולמקווה המים קרא ימים
)בראשית א' 8, 01(. השמות יצרו סדר במרחב
האמורפי והצילו אותו מן הכאוס. גם בריאת
הכוכבים היתה מלווה במתן שמות: "מונה מספר
לכוכבים, לכלם שמות יקרא" )תהלים קמ"ז 4(.
הצגת אלוהים כנותן השמות לחלקי היקום כמוה
כהכרזה על מעמדו כריבונו של עולם. כי מתן שם
הוא גילוי של בעלות על מקבל השם.
מתן שם הוא הענקת ממשות וזהות, ומחייתו
היא ביטול מהותו וקיומו של נושא השם. במסו –
רת המקראית על אבות העולם,
מופיעה הידיעה על בניית העיר
הראשונה עם ציון מתן שמה,
כשני היבטים של אותו שלם:
נה עיר, ויקרא שם העירֹ"ויהי ב
כשם בנו חנוך" )בראשית ד' 71(.
בגלל חשיבות השמות נערך
המאבק באלילות גם בזירת שמות
המקומות. בני ישראל הצטוו
לאבד את כל המקומות אשר עבדו
שם הגויים את אלוהיהם, להרוס אותם ולמחות
את שמם כשלב הסופי של מחיית קיומם: "ואבד –
תם את שמם מן המקום ההוא" )דברים י"ב 2-3(.
במסורות על אבות האומה משובצים סיפורים
לרוב אודות מתן שמות למקומות )באר שבע, בית
אל ועוד( במטרה ללמד על זכותו של עם ישראל
על ארצו. לסופרים המקראיים היה חשוב להראות
ÌÈȇ¯˜Ó‰ ÌȯÙÂÒÏ
˙‡¯‰Ï ·Â˘Á ‰È‰
ÌÈ˘¯Â˘ ˘È χ¯˘ÈÏ˘
ÚÈ‚Ó Ì˜ÓÂڢ ¨ı¯‡·
‰È‰ ÌÚ‰ ·˘ Ô„ÈÚÏ
‰ÁË·‰ ˙˜ÊÁ· ÔÈÈ„Ú
‰˘ÓÂÓ Ì¯Ë˘
32
‡È‰ ¯ÂÊÓ ‰‡Ï ¯¢„
‚ÂÁ· ‡¯˜ÓÏ ‰ˆ¯Ó
˙ÈÎÂ˙·Â ‡¯˜ÓÏ
ß‡· ßÌÈ·È·¯ß
ÆÌÈÏ˘Â¯È· ˙ȯ·Ú‰
‰˙ÂÈÈÚ˙‰ ÈÓÂÁ˙
˙ÂÂÓ‡ ̉ ˙ȯ˜ÁÓ‰
¨‡¯˜Ó· ˙ÂÚ„Â
¨È‡¯˜Ó‰ ¯ÂÙÈÒ‰
ÆÁÒÂ‰ ¯˜Á ‰‡Â·‰
ÒÒÂ˙‰ ‚ÂÏ·‰ ˙ÏÚ·
ÏÚ ∫¯ÂÊÓ ‰‡Ï ¯¢„ß
ßÍÂÈÁ ‰‡¯Â‰ ¨‡¯˜Ó
ל