39 / 122
39
זה לזה בשנת 3591, והמרכז הכפרי שביניהם כונה
'יחדו'. צפונית מערבית להם מצוי ארז.
אמצעי נוסף להטבעת החותם המקראי על מפת
הארץ היה קביעת שמות המועצות האזוריות.
בעשור הראשון למדינה התחילו להופיע שמות
של שבטים כרכיבים בשמותיהן של מועצות אזו
–
ריות: מועצה אזורית זבולון )0591(, מועצה אזו
–
רית מנשה )0591( ומועצה אזורית בני שמעון
)1591(. ברוח זו נוסדו מאוחר יותר מועצה אזורית
מטה יהודה )4691(, מועצה אזורית מטה בנימין
)9791( ומועצה אזורית מטה אשר )4891(. שמות
מהטיפוס הזה ממשיכים את הנוהג המתועד במק
–
רא, להשתמש בשמות שבטים לכינוי מסגרות
מינהלתיות מחוזיות )מלכים א ד' 7-02; דברי
הימים ב י"ז 21-91(.
ÌÂÈÒÏ Ìȯ‰¯‰
העשור הראשון למדינה
התאפיין בפעולה נמרצת לשיום
הארץ. העיקרון המנחה היה
עיברות המרחב באמצעות מתן
שמות עבריים ליישובים, לחבלי
ארץ ולעצמים גיאוגרפיים. בין
אלפי השמות החדשים בולט
מקומם של השמות המקראיים וכן שמות היסטו
–
ריים, שמות פיוטיים-סמליים ושמות זיכרון לסו
–
גיהם, בהם שמות זיכרון חד-רובדיים רב-רובדי
–
ים וכאלה שהם פסאודו-מקראיים. קישור בין
שמות שניתנו ליישובים סמוכים העניק אפיון
מקראי למרחבים שלמים. ריבוי השמות המקראי
–
ים על מפת הארץ והעצמת רושמם, באמצעות
הקשרים ביניהם, עשו את מפת הארץ ליותר מקר
–
אית מכפי שהיתה בתקופת המקרא עצמה.
מפת הארץ השמיעה, ובקול ברור וצלול, את
טענת זכותו של עם ישראל על ארצו, ואת התוב
–
נה שמדינת ישראל אינה מדינה חדשה. היא
הבליטה את המכנה המשותף של העולים החד
–
שים שהתקבצו ובאו אליה מארבע כנפות תבל -
המקרא. החיבור אל השורשים המקראיים בידל
את תושבי המדינה הצעירה מן הגלות של שם ומן
האוכלוסייה הערבית של כאן. הטקסטים ההיס
–
טוריוגרפיים, הנבואיים והמזמוריים, שימשו
מאגר ומקור השראה לשמות המקומות, הטעינו
את המרחב בזיכרונות קדם וביופי לשוני-פיוטי,
שנועד להאהיב את הארץ על יושביה. כל אלה
עשו את הנכחת המקרא על מפת הארץ לנדבך
חשוב בבינוי האומה.
ÔÙ‰ ÏÚ Ô‡Î ÚÈ·ˆ‰ ÔÓ¯˙χ
¨‰ÙÓ‰ ˙¯·Ú Ï˘ ÏÙ‡‰
ȯ·Ú‰ ƉÓ‡‰ ˙¯˜ ÈÂÈ˘
¯ÎÊ ˙‡ ˜ÂÁÓÏ ‡· ˘„Á‰
Ô˘È‰ Ȅ‰ȉ Ï˘
מקורות:
ח' ביתן, עורכת, אטלס ההתיישבות בישראל: אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, ירושלים, 4002
ז' וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב, תש"ל-תשמ"ב
ל' מזור, "בין מקרא לציונות: התפיסה השבטית של המרחב המשתקפת בשמות יישובים מהעשור הראשון למדינה", קתדרה 011
)תשסד(, עמ 101-221
מ' מרקוס וי' אלעזרי )עורכים וכותבים ראשיים(, אנציקלופדיה מפה - כל היישובים וכל האתרים בישראל, תל אביב, 2000
י' פרס, ארץ ישראל - אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, ירושלים, תשי"א
נ' קדמון, טופונומסטיקון, ספר השמות הגיאוגרפיים בישראל, ירושלים תשנ"ד
רשומות: ילקוט הפרסומים, תל אביב תש"ט-תשכ"ט
תיקי ועדת השמות הממשלתית, שנים, 9491-9591, גנזך המדינה
ȯÈÒ ¯ˆ ÏÂÓ ÌÈÈÁ ¯ˆ ∫ÔÓ¯˙χ