לשיאם בשנים 531-631
לספירה. הדרשה הבאה
נמסרת מפיהם של "רבנן"
)הערה 2(, כלומר, חכמים
ששמם לא נתפרש ועל כן
קשה לקבוע את הזמן
המדויק של הדברים: "אם
יבוא עשו אל המחנה
האחת והכהו, אלו אחינו
שבדרום. והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו
אחינו שבגלות". מקורה של דרשה זו הוא
כנראה בגליל, במאה השלישית לספירה, כמה
דורות לאחר המאורעות הנזכרים. בתקופה זו
חיו רוב יהודי ארץ ישראל בצפון הארץ, בגליל,
בגולן ובעמקים, ואילו בדרום שהוכה קשה בעת
דיכוי מרד בר כוכבא וסבל מאוד מהגזרות
הקשות על יהודי הארץ באותן שנים, התגוררו
יהודים מעטים בלבד.
אירועי המרד הגדול וחורבן בית המקדש בשנות
השישים והשבעים של המאה הראשונה ותוצאו
–
תיו הקשות של מרד בר כוכבא במאה השנייה
הביאו להגברה ניכרת של הירידה מהארץ ולהת
–
חזקותו של היישוב היהודי בגולה ובייחוד בבבל,
שנשארה כל העת מחוץ לשליטתה של האימפריה
הרומית. בעלי הדרשה שלפנינו רואים את מצוק
–
תו של יעקב ואת החלטתו הקשה כמשקפות את
מציאות ימיו הוא ואת תקוותם של היהודים חסרי
האונים, כי גם אם יפקוד אסון כבד נוסף את ארץ
ישראל ויפגע במרכז היישוב שבצפון, יימלטו
ממנו "אחינו שבדרום" ו"אחינו שגולה".
יעקב החוצה את משפחתו לשניים ומקווה
להציל לפחות את מחציתה מייצג אפוא את תקוות
העם היהודי המוכה במאות הראשונות לספירה.
צאצאיו של יעקב יוסיפו להתקיים על אף הצרות
הרבות שפקדו אותם בעבר הקרוב, ולמרות הסכ
–
נות האורבות להם גם עתה. וכידוע מסמל עשו-
אדום בעולמם של חכמים את "מלכות הרשעה",
היא הקיסרות הרומית עובדת האלילים. ואחרי
ש"המלכות תהפוך למינות", כלומר, משיקבלו רוב
קיסרי רומא את הנצרות עליהם ועל ממלכתם,
יסמל עשו את העולם הנוצרי.
ברוח זו יש להבין גם את מעשיו של רבי יהודה
הנשיא, המתוארים בפרשה הקודמת במדרש ברא
–
שית רבה )ע"ה, ה'(. על פי המסופר שם ביקש רבי
יהודה הנשיא מעוזרו לנסח מכתב אל השליט
הרומי בן זמנו. הכותב פתח את האיגרת במילים
"מיהודה הנשיא לאדוננו המלך אנטונינוס"
)הערה 3(. כשראה זאת ר' יהודה הנשיא נטל את
האיגרת וקרעה וציווה את עוזרו לפתוח את
המכתב במילים: "מעבדך יהודה לאדוננו המלך
אנטונינוס". לשאלת העוזר: "רבי, מפני מה אתה
מבזה על כבודך?", ענה הנשיא: "וכי טוב אני
מסבי ]יעקב[? לא כך אמר "כה אמר עבדך יעקב"?
רבי יהודה מצטט כאן את המילים ששם יעקב בפי
שליחיו אל עשו "כה תאמרון לאדוני לעשו, כה
אמר אחיך יעקב..." )ל"ב, ה'(.
45
ÁÈÎÂÓ È„‚‰ ˙„‚‡ Ï˘ ‰˘Ó
„ȘÙ˙Ï Ì‚ Â˙Ó‡˙‰ ˙‡
˙·Á¯‰Â ¨ÔÓ‡‰ ‰Ú¯‰
‰‚ÈˆÓ ˙ȯÂÙÈÒ‰ ˙¯‚ÒÓ‰
Ì‚ ÚÈÈÒÓ˘ ÈÓÎ ‰˘Ó ˙‡
ÌÈÈÁ ÈÏÚ·Ï