46 / 122
רבי יהודה הנשיא פעל בסוף המאה השנייה
ובראשית המאה השלישית, ואחת המטרות העיק
–
ריות שלו בימי שלטונו הייתה ריכוך ושיפור היח
–
סים בין היהודים ובין השלטון הרומאי. בנסיבות
הנוכחיות, סבר רבי יהודה הנשיא, כשני דורות
אחרי הדיכוי הקשה והאכזרי של מרד בר כוכבא
והאסונות הקשים שנכרכו בו, מוטב לכפוף את
ראשינו בפני השלטון הרומי הקיים, אפילו במחיר
השפלת כבודם של היהודים ושל העומד בראשם.
עם זאת, יש לציין שבאותו מדרש מהדהדים גם
קולות אחרים. אחדים מבעלי האגדה הידועים
של ארץ ישראל במאות השלישית והרביעית
אינם מוכנים לקבל את העמדה הנראית בעיניהם
מבוזה ותבוסתנית. הם מפנים בגלוי את חיצי
הביקורת שלהם אל יעקב, ואפשר שמאחורי
הדברים מסתתרת גם ביקורת על התנהגותו של
רבי יהודה הנשיא כמה
דורות קודם לכן. כך דרש
רבי יהודה בן רבי סימון
את הפסוק מספר משלי
ש
ָּ
רפ
ִ
ן נ
ָ
עי
ַ
)כ"ה, כ"ו( "מ
ת, צדיק מט
ָ
שח
ָ
ומקור מ
לפני רשע". אמר רבי
יהודה בן רבי סימון: "כשם
שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להשחת, כך
אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע" )בראשית רבה
ע"ה, ב'(. לא ייתכן שצדיק ימוט, יתמוטט, בפני
רשע ולכן לא היה על יעקב ועל רבי יהודה
הנשיא לנקוט אותם צעדים מבזים ושפילים.
ואולי יש להבין את המלים "אי אפשר" כאילו
נאמר לא נכון, לא ראוי שצדיק ימוט לפני רשע.
בין כך ובין כך, נשמעת כאן ביקורת נוקבת על
יעקב ועל ממשיך דרכו הרחוק, ר' יהודה הנשיא.
נימה דומה עולה מדברי רבי שמואל בר נחמן,
מבעלי האגדה הגדולים שבאותם ימים: "לדרכו
היה ]עשו[ מהלך, והיית משלח אצלו ואומר "כה
אמר עבדך יעקב"!. כלומר, עשו ההולך לקראתך
וארבע מאות איש עמו לא התכוון לפגוע בך
ובכלל לא התעניין בך אלא היה מהלך לדרכו,
הוא ואנשיו, ואילו אתה ביקשת את רחמיו, חשפת
את חולשתך והתבזית בפניו ללא כל צורך.
ודוגמה נוספת ברוח הימים: על הפסוק "ולא
מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל
התבה" )בראשית ח', ט'( אמר ר' יהודה בר נחמן
בשם ריש לקיש: "אילו מצאה מנוח לא הייתה
חוזרת". בצד הפסוק העוסק ביונה, מביא הדרשן
שני פסוקים אחרים העוסקים ישירות בבני אדם,
שאותם הוא דורש בדרך דומה: "היא ישבה בגוים,
לא מצאה מנוח )איכה א', ג'( אילו היו מוצאים לא
היו חוזרים", וכן: "ובגוים ההם לא תרגיע ולא
יהיה מנוח לכף רגלך )דברים כ"ח, ס"ה( אילו
מצאו מנוח לא היו חוזרים". יהודי הגולה העולים
ארצה, כמוהם כיונתו של נח, חוזרים אל ארצם
בעל כורחם וזאת מפני שלא מצאו מנוח לכף
רגלם בחוצה לארץ. הביקורת הנוקבת על חיי
היהודים בגולה גלויה וברורה לחלוטין )הערה 4(.
ומה היו ר' יהודה בר נחמן ורבו אומרים למראה
מציאות העלייה והירידה בנות ימינו?
ב
דרשות האחרונות באות לביטוי עמדות בנות
הזמן של חכמים באשר לחיים בצל השלטון הרומי
בארץ ישראל. בדרשות אחרות באות לביטוי
עמדותיהם של חכמים בהבנה על זמנית ועל לאו
–
מית של תופעות היסטוריות. דוגמה טובה לכך
היא הדיון המאולץ של חכמים בריב האחים קין
והבל ובמהלך התפתחותו לכדי מעשה רצח.
בבראשית רבה )כ"ב, ז'( מוצגות שלוש דעות של
חכמים כתשובה לשאלה המלאכותית של עורך
הקטע: "על מה היו ]קין והבל[ מדיינים?" )הערה
46
Âȇ ‰Ùȉ ËÂ˘Ù‰ Ï˘Ó‰
„Ú ÂÚ„È ‡Ï˘ ‰Ó ˘„ÁÓ
„ÂÓÈÏ· ·Ï˘Ó ‡Â‰ Ï·‡ ¨‰Î
˙Â‡ÈˆÓ ˙‡ ˙È˘‡¯· ¯ÙÒ
˙¯ÎÂÓ‰ ¨‰ËÂ˘Ù‰ ÌÈÈÁ‰
ÏÎÏ ˙·ÂÓ‰Â