47 / 122
5(. שאלה מלאכותית, שכן מן הסיפור המקראי
המובא בפרק ד' של ספר בראשית, לא עולה כל
ידיעה על ויכוח או דיון שהתקיימו בין השניים.
לפי פשוטו של מקרא נבעה ההתפתחות הקשה
מן האפליה שבה נהג האל כלפי האחים, בקבלו
את מנחת הבל ובדחותו את מנחתו של קין בלא
כל הסבר, ולא עוד אלא שדברי התוכחה העמומים
של האל אל קין הגבירו את חמתו עד להשחית.
הפסוק המתאר את הרצח )ח'( נפתח במילים
הסתומות "ויאמר קין אל הבל אחיו", אבל לא
נתפרש בכתוב מה אמר קין להבל, ולא נאמר דבר
על תשובה של הבל לקין )הערה 6(. כל הוויכוח
בין קין להבל הוא פרי דמיונו היוצר של הדרשן,
וכמוהו התשובות לשאלה על מה נסב הויכוח.
ארבע תשובות לשאלה זו מובאות במדרש, וכאן
נביא שלוש מהן כשהן מתורגמות לעברית, מקוצ
–
רות ומעובדות חלקית.
תשובה אחת: "אמרו: בוא
ונחלוק את העולם. אחד
נטל את הקרקעות ואחד
נטל את המיטלטלין. זה
אמר: הארץ שאתה עומד
עליה שלי; וזה אמר: מה
שאתה לובש שלי; זה אמר:
חלוץ! וזה אמר: פרח!
ומתוך כך 'ויקם קין אל הבל
אחיו ויהרגהו'". תשובה
שנייה: "שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו
את המיטלטלין, ועל מה היו מדיינים? אלא זה
אומר: בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר:
בתחומי בית המקדש נבנה... ומתוך כך ויקם קין
אל הבל אחיו ויהרגהו". התשובה השלישית
נדחית בידי אחד הדוברים במדרש, היא קרובה
ברוחה לתשובה הרביעית ולא תובא כאן. והתשו
–
בה הרביעית: "תאומה יתרה נולדה עם הבל. זה
אומר: אני נוטלה, שאני בכור, וזה אומר: אני נוט
–
לה, שנולדה עמי. ומתוך כך ויקם קין אל הבל
אחיו ויהרגהו".
שלוש התשובות מתארות בקצרה מנגנון דומה
של התלקחות והפיכת הריב ההתחלתי לקרב דמים
שסופו רצח. הן נבדלות ביניהן במשפטים הפות
–
חים שלהן, המציגים את העילה הראשונה לריב
האחים. על פי התשובה הראשונה, פרץ הריב בשל
חלוקה בלתי אפשרית של העולם בין "בעליו". שני
האחים אינם יכולים להסתדר ביניהם בלי חלוקה
שתציב גבול ברור בין החללים שברשותם. הרעיון
כשלעצמו מעורר תוגה בלב הקורא: כל העולם
שלהם, אבל אין הם יכולים לחיות כאחים או
כשותפים ויש לחלק את העולם ביניהם. אכן, רעיון
מעורר תוגה אבל קביל כשלעצמו. אלא שהאחים
כשלו לחלוטין במימוש הרעיון וחלקו את עולמם
באופן שאין לו כל סיכוי להצליח.
עד מהרה דורש בעל הקרקעות, מן הסתם היה
זה קין עובד האדמה, מאחיו להסתלק מעל
האדמה שלפי ההסכם נפלה כולה בחלקו, ואילו
הבל הרועה דורש מקין לפשוט את בגדיו ולהימ
–
נע מלהחזיק בחפץ כלשהו, שהרי הוא בעל המיט
–
לטלין כולם. הדיון מתפתח לכדי ריב ועד מהרה
הוא מסתיים ברצח. ויושם לב: אף כי הרצח עצמו
הוא בלי ספק פשעו של קין, הרי הבל גם הוא אינו
נקי מאשמה. הבל היה שותף לחלוקה חסרת
השחר והתגלה אף הוא כחמדן תאב בצע. ועוד:
לא במקרה הפך המספר את סדר הטיעונים בתי
–
אור הקצר והממצה שלפנינו: בסיבוב הראשון
פותח קין בתביעה מהבל להסתלק מעל האדמה,
ואילו הסיבוב השני נפתח בקריאתו הרגזנית של
הבל: "חלוץ!".
47
¯˘‡· ¯ÙÒÓ‰ Ï˘ Â˙˜È˙˘
Âȯ·Ȃ Ï˘ ̉È˙¢ÙÏ
˙ÂÈ˙Â‰Ó ˙Âχ˘ ˙¯¯ÂÚÓ
˙‡Â Ô˘¯Ù‰ ˙‡ ˙„„ÂÚÓÂ
˙‡Â ¯ÙÒÓ‰ ˙‡ ¨Ô˘¯„‰
¯ÒÁ‰ ˙‡ ÌÈÏ˘‰Ï ¨¯¯Â˘Ó‰