שממנו מגיעים רוב הבוגרים, המודעות לשירות
צבאי/ לאומי היא נמוכה, ונתפסת בקרב חוגים
רחבים כבזבוז זמן ומאמץ וכבעל סיכון מיותר.
%98 מהבוגרים ציינו שחשוב להם מאוד לשרת
בצבא או במשטרה, וכי הם רואים זאת כחלק
מהתפתחותם וכביטוי להצלחה. הם גם מציינים
את החשיבות שיש בשירות הצבאי כחלק ממחוי
–
בותם לתרום למדינה.
3. תרומת היחיד לחברה: %85 מהבוגרים רואים
את התרומה לחברה כערך חשוב בתפיסת עולמם
המתגבשת. הם רואים בעצם היותם שוטרים
תרומה לחברה, ודרך לשיפור החברה בשמירה על
החוק והסדר הציבורי. חלק מהמרואיינים מרגי
–
שים צורך לתרום ולהתנדב כהוקרה ותודה על כך
שגם הם זכו לקבל עזרה, ובתרומתם הם מחזירים
מעט ממה שקיבלו.
4. חתירה לעצמאות ומימוש עצמי : כל )%001(
המרואיינים מייחסים חשיבות רבה למימוש
העצמי שלהם ולחתירה לעצמאות אישית.
המרואיינים מדגישים את המילה "בוגר" במענה
לשאלה )7( בראיונות: "עברו שלוש שנים מאז
שהתחלת את המסלול, איך ובמה השתנית?".
במהלך כל הראיונות נראה שהתלמידים רואים
עצמם בוגרים במובן הפיזי והאינטלקטואלי, ומנ
–
סים לתת תחושה שהצלחתם במסלול מסייעת
להצלחה במימוש שאיפותיהם. השאיפה לעצמ
–
אות ולאפשרות שבזכות סיום הלימודים בהצלחה
יוכלו לבחור בעתיד תחומי עיסוק, נותנת לבוג
–
רים תחושת סיפוק וגאווה. "אני יותר בוגר. אני
לא מה שהייתי פעם. נתנו לי זכות בחירה וזה מה
שטוב. אם יש לך אפשרות בחירה, זה הדבר הכי
טוב שנותנים לך בחיים". )מרואיין מס' 1 ( "כבו
–
גר מסלול זה יעזור לי לפתוח דלתות בחיים"
)מרואיין מס' 2 (. הקשר בין "בוגר המסלול" לבין
מימוש עצמי והצלחה בעתיד הוא מוטיב מרכזי
בדברי הבוגרים.
5. כבוד וגאווה: המילים "כבוד וגאווה" מוזכ
–
רות בראיונות של %5.59 מהבוגרים. מילים אלו,
המבטאות דימוי עצמי גבוה, מהוות גורם מרכזי
במהלך הראיונות. לכל המרואיינים, למעט אחד,
יש צורך לציין כי הם גאים על כך שסיימו את
המסלול בהצלחה, וכי הם זוכים להרבה כבוד
והערכה ממעגלים שונים בקהילה ובמשפחה.
%81 מהמרואיינים מדגישים את העובדה שחב
–
רים או בני משפחה יהיו נוכחים בטקס הסיום
ויזכו לכבוד והערכה. יש לציין כי הכבוד נובע
משתי סיבות עיקריות: האחת היא עצם ההצלחה
במשך שלוש שנות המסלול וקבלת מעמד "בו
–
גר". השנייה בהכרה שהבוגר סיים מסלול משטרה
וראוי לשאת מדים על המשמעות החברתית
והערכית שיש בהיותם שוטרים. עצם האמירה
והשימוש החוזר במושגים אלו מראה מהימנות
ומובהקות גבוהים.
„˜ÈÓ‰ ˙ˆ·˜
קבוצות המיקוד הן מקורות מידע ראשוניים
)שקדי 5002( ומטרתן לשקף מידע המתקבל ישי
–
רות מהנחקרים באמצעות דיון קבוצתי בנושא,
העוסק בדילמות הערכיות בהן שוטר מתמודד
במסגרת תפקידו. המידע משקף את עמדות התל
–
מידים בשתי נקודות זמן במהלך הלימודים במס
–
לול ללימודי משטרה.
קבוצה ראשונה היא כיתה י' בשנה הראשונה
ללימודי משטרה וקבוצה שנייה תלמידי כיתה י"ב
בשנה השלישית ללימודי משטרה, שבסיומה
יוכרו כבוגרי מסלול לימודי משטרה. הדיון נערך
בשתי הכיתות במבנה דומה ועסק באותו נושא
ובאותה שאלה.
שאלת הדיון בקבוצה היא: האם יכול שוטר
לעבור על החוק לצורך מילוי תפקידו? מטרת
הדיון היא לשקף את עמדות התלמידים בשלושה
תחומים: 1. תפיסת תפקיד השוטר כשומר חוק. 2.
עקרון השמירה על החוק. 3. האם "מטרה מקדשת
את האמצעים"?
לשתי הקבוצות תואר תרחיש המבוסס על מצי
–
אות הקיימת פעמים רבות בעת ביצוע משימות
של המשטרה להגנה על הציבור. התרחיש מתאר
דילמה בה מתמודד השוטר בערך השמירה על
החוק מול נחישות ומסירות בביצוע המשימה
הדורשת לקיחת סיכון ועבירה על החוק.
המסקנה ממהלך הדיון בכיתת שנה א' במסלול
לימודי משטרה היא, שאין עדיין הפנמה מלאה
של תפקיד השוטר. התלמידים מכירים בעובדה
שהשוטר מופקד על שמירה על החוק ואכיפתו,
אך בתוקף תפקידו הוא עלול להיקלע לפעמים
למצבים קריטיים, בהם הוא חייב לעבור על החוק
כדי לבצע את תפקידו, ולכן יש למחול לו על כך.
באופן מסוים השוטר נתפס כגורם הנמצא מעל
החוק, כדי שיוכל לשמור עליו. מעט מהתלמידים
בקבוצה חשבו שהשוטר כפוף לחוק בכל מצב, אך
34
