מסוגלות נמוכה מאוד בעיקר בנוגע לסיכויי
ההצלחה שלהם במסלול ובחיים בכלל. במהלך
שלוש השנים במסלול %7.49 מהבוגרים מבטאים
תחושת מסוגלות גבוהה, והערכה עצמית, שיוכלו
לממש את שאיפותיהם בעתיד בטווח הקצר )בעי
–
קר בעניין שירות משמעותי בצבא, ובטווח הארוך
לגבי הצלחתם בחיים בכלל. הבוגרים מבטאים
שאיפות גבוהות ובטוחים שיצליחו לממשן. בוג
–
רים מציינים מקצועות ותפקידים ברמה גבוהה,
כמו קציני משטרה, בלשים מיוחדים, מנהלי
חשבונות ואחרים, כתחומי עיסוק שיוכלו לעסוק
בהם בעתיד, ובטוחים שהצלחתם במסלול לימודי
המשטרה תרמה לכך.
3. ציפיות - הציפיות של הבוגרים מתוארות
ברמה האישית, יחד עם תיאור תחושת המסוגלות
בשירות הצבאי, בשירות המשטרה, בקריירה
אישית ובמעמד חברתי וכלכלי
גבוה בטווח הרחוק. בטווח
הקצר הם בטוחים שתעודת
בוגר מסלול לימודי המשטרה
מעניקה להם כרטיס כניסה
לחברה הבוגרת ולהמשך בניית
מסלול חייהם. %7.49 מהבוג
–
רים גאים בכך שסיימו את
המסלול בהצלחה ובטוחים שיזכו לתעודת בגרות
איכותית, שתשפר את סיכוייהם להתקדם בהמ
–
שך. "כבוגר מסלול יעזור לי לפתוח דלתות בחי
–
ים" )ראיון מס' 3 ו'(, "הכי חשוב לי זה להיות
בצבא, כשהייתי בבית שותה תה מתחת לשמיכה,
שמר עלי איזה חייל בגבול בגשם, אבל החלום
שלי זה להיות חוקר במשטרה. אחרי הצבא אני
רוצה להתחתן, להביא ילדים ולפרנס אותם. היום
יש הרבה פשע ואני אוכל לפרנס כשוטר, כי צרי
–
כים שוטרים" )ראיון מס' 4 א'(. "אני רוצה להיות
שוטרת ורוצה להתנדב למשטרה... יש בהחלט
סיכוי שאהיה שוטרת )ראיון מס' 5 ל'(.
4. מה חושב הבוגר על תדמיתו בבית ובקהילה
- שאלה זו קשורה לדימוי העצמי של הבוגר וגם
לתחושת המסוגלות שלו. מאחר שהבוגר בוחן את
מעמדו לפי תגובת הסביבה המשמעותית כלפיו,
כלומר מה חושבים עליו בשכונה ובעיקר בבית.
במחקר זה אנו רואים חשיבות רבה לתפיסת
הבוגר מה חושבים עליו בבית כחלק מבדיקת
השינוי בעמדותיו מנקודת הפתיחה, שכן, כפי
שצוין לעיל, %98 מהבוגרים מגיעים מסביבה
סוציו אקונומית בה נתפסת המשטרה כגורם
מאיים ושלילי. השינוי בעמדות הבוגרים מתרחש,
גם בשאלה, כיצד המשפחה והסביבה הקרובה
תופסות את הצלחת הבוגר במסלול לימודי משט
–
רה, והפיכתו לגורם ממסדי המזוהה עם המשטרה
והחוק. על כן, מושם דגש במהלך הראיון, כמו
בשאלונים האישיים, בדרך שבה הבוגר תופס את
תגובת הסביבה והמשפחה לכך שסיים בהצלחה
את מסלול לימודי משטרה.
ÌÈÈ˙¯·Á ÌÈίÚÏ ÒÁÈ· ¯‚·‰ ˙„ÓÚ
ÌÈÈÓ‡ÏÂ
1. שמירה על החוק כערך חברתי מוזכרת על
ידי %75 בוגרים בראיונות, ונראה שהיחס לערך
זה הוטמע והופנם בקרב הבוגרים. הבוגרים
רואים עצמם כמייצגי הגוף שתפקידו לשמור על
החוק, הם מחויבים לערך זה כבוגרי המסלול,
ומודעים לכך שתפקידם להעביר מסר זה גם
לכלל. תפקידו של השוטר הוא לשמור על החוק
ולאכוף אותו. ערך זה נמצא בתחתית סולם הער
–
כים בסביבה הסוציו אקונומית שממנה מגיעים
%98 מהבוגרים, לכן ניכר שנושא זה מעסיק
אותם לא מעט בשנות הלימודים, ובהתמודדות
היום יומית שלהם כמועמדים להיות שוטרים.
שמירה על החוק הוצבה כאחת המטרות המרכ
–
זיות במסלול לימודי המשטרה, ושינוי עמדות
התלמידים בעניין זה הוא מרכזי בשאלת המחקר.
שאלה זו הועלתה גם בראיונות וגם בשלב הדיון
בקבוצות המיקוד, ומעניין לראות את ההתפת
–
חות בעמדות של התלמידים בעניין זה בשני
מישורים עיקריים: א. שמירה על החוק כערך
חברתי מרכזי בחברה. ב. השוטר כשומר על
החוק בחברה וכפוף לחוק בעצמו.
2. שירות משמעותי בצה"ל/ שירות לאומי/
משטרה-מג"ב: בחברה הישראלית השירות
בצה"ל נתפס כאחד הערכים הלאומיים החשובים.
צה"ל גם נתפס עדיין ככור היתוך חברתי וסביבה
המקנה הזדמנות להשתלבות בחברה. זוהי גם
סביבה מקצועית המהווה הזדמנות להתפתחות
אישית, כדי לבנות קריירה ולהגיע למעמד חברתי
וכלכלי בעתיד. כך נמצא שהבוגרים מייחסים
חשיבות רבה לשירות משמעותי בצבא או בשירות
הלאומי, ומגדירים זאת כ"קרש קפיצה" לחיים
עצמאיים וכהזדמנות להתקבל בחברה הישרא
–
לית. חשוב להזכיר כי מהרקע החברתי כלכלי
˙Ú„Ï ¯˙ÂÈ· ‰Â·‚‰ ÈÂÈ˘‰
ÔÓ ‰ÏÂÚ˘ ÈÙÎ ¨Ìȯ‚·‰
¯ËÓ¯Ù· ‡Â‰ ¨˙ÂÂȇ¯‰
ÈÓˆÚ‰ ÈÂÓÈ„‰
32
