דו"ח המועצה לשלום הילד והמשרד לקליטת
עלייה )9002( מראה כי ילדים עולים נושרים יותר
מהלימודים, ונזקקים יותר לשירותי רווחה )שנתון
ילדים עולים בישראל 9002(. מדובר ב-%8.61,
שיעור הגדול פי 5.1 מכלל הילדים המוכרים
לשירותים החברתיים. הדו"ח גם מראה כי שיעור
הנשירה בקרב ילדים עולים גדול פי שניים משי
–
עור הנשירה הכללי )8002(. %8.1 שיעור הנשירה
הכללי מבית הספר לעומת %8.3 נשירה בקרב
ילדי עולים. שיעור הזכאות הכללי לתעודת
בגרות עומד על %16, לעומת %15 שיעור הזכ
–
אות בקרב ילדי העולים.
"נתונים רבים בשנתון מצביעים על בעיות לא
פשוטות בקרב ילדי עולים, שלעתים נדחקים
לשולי החברה. השיעור הגבוה מאוד, יחסית, של
ילדי עולים שנושרים ממערכת החינוך, של אלה
המעורבים בעבריינות ושל אלה
הנמצאים במצוקה כלכלית
וחברתית, צריך להדאיג כל
אחד מאיתנו. ילדי העולים הם
נכס לחברה הישראלית, נכס
שחייבים לטפחו ולא להזניחו,
או לראות בו נטל תקציבי מיו
–
תר" )ד"ר י. קדמן, מנכ"ל
המועצה לשלום הילד, 9002(.
התוכנית ללימודי משטרה
בפנימייה מנסה לתת מענה לתלמידים אלו ולהו
–
ות גשר תומך לקשיי ההסתגלות שלהם בחברה
הישראלית, וזאת בארבעה פרמטרים עיקריים:
מניעת נשירה, הצלחה בלימודים, אימוץ ערכים
ונורמות התנהגות, וביסוס תחושת המסוגלות
העצמית בהמשך דרכו של הבוגר בחיים. המתו
–
דולוגיה שנבחרה היא שילוב של כלי מחקר
איכותניים וכמותיים, במטרה לקבל מידע רחב
ומעמיק, ככל שניתן, על אוכלוסיית המחקר ושדה
המחקר כולו. זהו מחקר פעולה המתבסס על
המודל השיתופי הפרקטי, שמאפייניו מהווים חלק
אינטגרלי מעבודתו היומיומית של המורה בכיתה,
ושלי כאיש חינוך המנסה למצוא את "שביל
הזהב" בעבודתי החינוכית.
מחקר בנושא זה מרחיב את הידע על הגורמים
המשפיעים על תפקודם של התלמידים ובעזרת
המידע שהתווסף נוכל לזהות את המניעים העיק
–
ריים אשר יובילו את התלמידים להצלחה, כפי
שהוגדרה ביעדי התוכנית ללימודי משטרה. ניתוח
המידע סייע לפתח מודל אפקטיבי להתמודדות עם
אוכלוסיית היעד . המודל מתייחס לפיתוח והעצ
–
מה של הצוות הפדגוגי והמקצועי, המופקד על
ביצוע תוכנית הלימודים והמסלול כולו.
מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד משפיע אורח
חיים פנימייתי עם כללי משמעת משטרתיים על
שינוי עמדות בקרב תלמידים הבאים מרקע של
נוער בסיכון, וכן לפתח מודל חינוכי ולימודי
למסלול לימודי לטיפוח נוער בסיכון בפנימיות
תיכון. כללים אלה כוללים תוכנית לימודים, סדר
יום, מדים וקצין משטרה במדים המלווה צמוד את
התוכנית. שאלות המחקר בחנו את הגורמים
העשויים להשפיע על עמדות התלמידים.
המחקר בדק את השינוי שתלמידי המסלול
עוברים מנתוני הפתיחה שלהם בתחילת המסלול
למצבם בסיום שלוש שנות הלימודים במגמה.
השינוי הנבדק התייחס לעמדות תחיליות של
התלמידים לפני הצטרפותם למסלול, בנוגע לדי
–
מוי עצמי, תחושת המסוגלות האישית, תפיסת
המשפחה והקהילה ביחס אליהם, ציפיות ותוכני
–
ות בטווח הקצר והארוך )זכאות לתעודת בגרות,
שירות צבאי או לאומי ושאיפות מקצועיות(,
לעומת עמדותיהם באותם נושאים בסוף המסלול.
ה
חזון שעמד לנגד עיניי בעת שקיבלתי את
ההחלטה לבצע את המחקר בנושא התוכנית ללי
–
מודי משטרה, מבוסס על כך שמטרת העל היא
לפתח תוכנית לימודים ערכית ואיכותית, אשר
תיתן מענה הולם לאוכלוסיית התלמידים בסיכון,
המגיעים לפנימיית בית הספר בכפר הנוער,
ולממש ארבעה יעדים עיקריים: 1. מניעת נשירה
מבית הספר. 2. סביבה משמעותית למתבגר
כבסיס להתפתחות אישית וחברתית. 3. אימוץ
והזדהות עם ערכים לאומיים וחברתיים בארבעה
ערכים עיקריים: כיבוד וציות לחוק; שאיפה לשי
–
רות משמעותי בצה"ל או במשטרה; הערכה והזד
–
הות עם סמלים לאומיים; הזדהות עם ערכי הדמו
–
קרטיה. 4. תעודת בגרות.
מחקרים רבים מראים על שיתוף פעולה מוצלח
בין המשטרה לבין מוסדות קהילתיים שונים,
ביניהם בתי ספר. כך למשל, בארה"ב הובעה
שביעות רצון מצד תלמידי פנימייה מתוכנית
משטרה המועברת בבית ספרם. בראיונות עם
התלמידים צוינו שני יתרונות בולטים של התוכ
–
נית: האחד, השתתפותם בתוכנית מעלה את הסי
–
ÔÂÎÈ˙ ¯ÙÒ È˙·· ˙ÂÈÓÈÙ·
ÌÈÎÁ˙Ó ¯Ú ȯÙη
ÂȈÂÒ Ú˜¯Ó Ìȇ·‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙
ÌÈ· ̷¯· ¨ÍÂÓ ÈÓ˜‡
̘ÏÁ˘ ¨ÌÈÏÂÚ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ
ÔÂÎÈÒ· ¯ÚÂÎ Ìȯ„‚ÂÓ
26
